בבית המשפט העליון

 

בג"ץ  5447/07

 

בפני:  

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט י' אלון

 

העותרת:

עיריית רהט

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבים:

1. רכבת ישראל

 

2. משרד התחבורה

 

3. מועצה מקומית להבים

                                          

עתירה למתן צו על תנאי

                                          

בשם העותרת:                        עו"ד חן אביטן, עו"ד יוסי עטון

בשם משיבה 1:                      עו"ד רבקה דותן, עו"ד שלמה ששון רייך

בשם משיב 2:                        עו"ד אבינעם סגל-אלעד

בשם משיבה 3:                      עו"ד גדעון פנר

 

פסק-דין

 

השופט א' רובינשטיין:

 

א.       עיקרה של העתירה בבקשת העותרת לקרוא לתחנת הרכבת המוקמת בסמוך ליישוב להבים: "תחנת רכבת להבים – רהט" ולא כפי שתוכנן תחילה: "תחנת רכבת להבים".

 

ב.       לטענת העותרת ההחלטה לשנות את שם תחנת הרכבת ל"תחנת רכבת להבים" הושפעה בין היתר מלחצים פסולים של המשיבה 3, ומקורה בשיקולים זרים הנגועים בגזענות ואפליה נטען כי ההחלטה למקם את תחנת הרכבת בסמוך לישוב להבים היא בלתי סבירה נוכח העובדה כי בישוב רהט מתגוררים 45,000 תושבים בעוד שבלהבים מתגוררים 5,000 תושבים בלבד. עוד נטען, כי אין להעניק כל משמעות בקביעת שם התחנה לעובדה שהתחנה מצויה בתחום שיפוטה של המשיבה 3, וזאת מכיוון שהתחנה מוקמת למעשה  בתפר בין שני היישובים, והיא עתידה לשרת בעיקר את תושבי העותרת.

 

ג.       בתגובת המשיבה 3 נטען, כי התחנה איננה מוקמת בסמוך לשטחה המוניציפלי של העותרת, אלא בסמוך לשטח המועצה "בני שמעון". לטענתה שם התחנה לא כלל מעולם את המילה "רהט". עוד נטען, כי תוואי מסילת הרכבת לבאר שבע עובר מזה עשרות בשנים - ואף לפני הקמת היישוב להבים - בנתיבו הנוכחי. כן נטען, כי העתירה לוקה בשיהוי כבד, באשר הוגשה לאחר גמר הקמת התחנה.

 

ד.       מתחילה כללה בקשתה של העותרת משאלה לצו ביניים שיכלול הן את עניין השם והן אי פתיחת התחנה עד להכרעה. משנתקבלה תשובת המשיבה 1 שלפיה הוחלט שלא לקיים את טקס פתיחת התחנה, אשר עטה את סמליות השם, וחלק זה נתייתר, החלטתי ביום ה' בתמוז תשס"ז (21.6.07) שלא להיעתר לבקשה לצו ביניים. באשר לפתיחת התחנה,  סברתי כי במאזן יש אינטרס ברור לכל הצדדים בהפעלתה.

 

ה.       לימים נטען בפי העותרת, כי חרף המובטח נתקיים טקס פתיחה, וככל הנראה היה זה אירוע של המשיבה 3 ("הפנינג" בלעז).

 

ו.       באנו עתה לעתירה לגופה, שנתבקשו תגובות המשיבים לעניינה.

 

ז.       ביום 18.7.07 הודיעו העותרת והמשיבה 1 כי הגיעו להסכמה לפיה שם התחנה יהא "להבים – רהט". זאת- נוכח ייחודיות התחנה, שהגם שהיא מצויה בשטחה המוניציפלי של המשיבה 3, משרתת היא את 40,000 תושבי העותרת לעומת כ-5,000 תושבי המשיבה 3. נאמר, כי אין בהחלטה זו משום תקדים למקרים אחרים, "וקביעת שמות תחנות הרכבת בעתיד יבדקו ויאושרו בהתאם להמלצות ועדת השמות הרכבתית על ידי האורגנים המוסמכים ברכבת ישראל". נוכח האמור התבקש בית המשפט למחוק את העתירה.

 

ח.       בתגובה מיום 2.8.07 קבלה המשיבה 3 על שלא שותפה בדיונים בין העותרת והמשיבה 1, וכי לא ניתנה לה הזכות להביע את עמדתה; לדבריה, לאחר שהועלו בפני משיבה 1 מקצת מטענותיה של משיבה 3, מסרה לה משיבה 1 כי אכן מן הראוי שההחלטה הסופית בנושא השם, תינתן לאחר הידברות בין כל המעורבים. הוצע כי לצורך כך תוקם ועדה שתכלול את העותרת והמשיבות 1 ו- 3. בהחלטה מיום 5.8.07 ציינתי כי פורמלית משמבקשת העותרת מחיקת העתירה ניתן היה לעשות כן, ואולם, משעלה רעיון הועדה המשותפת, נתבקשו הצדדים להודיע בתוך 7 ימים אם בכוונתם לדון בשם התחנה בועדה משותפת כזאת; הצעתי לגביה, כי ישותף בה גם נציג המשיב 2, ואם כן, יינתנו 45 יום נוספים למסירת הודעה מעדכנת על ידי כל הצדדים.

 

ט.       ביום 7.8.07 הבהירה המשיבה 1, כי לאחר שהוגשה ההודעה המוסכמת של המשיבה 1 והעותרת, פנתה המשיבה 3 למשיבה 1 והציעה הקמת "צוות" כאמור. "נוכח נסיבות המקרה המיוחדות, ומאחר ורכבת ישראל רואה בשיתוף הקהילה צעד מבורך, מסרה רכבת ישראל כי ככל שתהא הסכמה על הקמת צוות לבחירת שם התחנה – אף הרכבת תקבל ההסכמה בברכה". ביום 13.8.07 הודיעה העותרת כי לאור הנסיבות, ומאחר ששם התחנה שונה בפועל זה מכבר בהחלטת המשיבה 1, אין לטעמה כל צורך בהקמת ועדה משותפת; עם זאת, הודיעה כי לא תתנגד להקמת ועדה כאמור, ובלבד שהמשיבה 3 תודיע כי עד להחלטה אחרת של הועדה לא תתנגד לשינוי שם התחנה ל"להבים – רהט", ולא תפעל לשינוי שם התחנה אלא במסגרת עבודת הועדה. ביום 15.8.07 הודיע המשיב 2, כי מאחר שמהודעות הצדדים אין זה ברור אם אכן תקום הועדה, ומשום שכבר התקבלה החלטה לשינוי שם התחנה ל"להבים-רהט", אין מקום להותיר את העתירה תלויה ועומדת, ואין בכוונת המשיב 2 להתערב בהקמת הועדה המשותפת או בעבודתה.  

 

י.        בנסיבות, באנו לכלל מסקנה כי אין מקום להותרת העתירה, משבאה העותרת על סיפוקה מבחינתה שלה והיא מבקשת מחיקת העתירה. אכן, דרכי שלום משמיעות כי היה מקום לועדה מן הסוג המוצע, שתוכל ליצור הידברות השומרת על כבוד הכל מתוך יצירתיות ורוח טובה. ואולם, משאין, על פי התגובות, קונצנזוס מלא באשר לתנאים לכך – איננו רואים מנוס ממחיקת העתירה. נציין כי ההמלצה לצירוף המשיב 2, משרד התחבורה, לועדה באה כיוון שהמדובר בנסיבות, כפי שעלה מכתבי הטענות, בנושא בעל אופי סמלי ואף טעון, שראוי כי גורם ממלכתי יתן דעתו לו. דעתנו עודנה כי שולחן משותף לכל הצדדים עשוי, על פי השכל הישר, להועיל, והרי כל המעורבים צריכים להמשיך לפעול יחד בהקשרים שונים גם בהמשך. בנתון להערה זו, נמחקת העתירה.

 

           ניתן היום, ז' באלול תשס"ז (21.8.07).

 

 

 

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   07054470_T07.doc   מפ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il