בבית המשפט העליון

 

רע"פ  10896/04

 

בפני:  

כבוד השופט מ' חשין

 

המבקש:

סעיד פואד אג'באריה

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבה:

מדינת ישראל

                                          

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 1308/04 שניתן ביום 4.11.04 על-ידי כב' השופטים י' דר, ר' סוקול, י' וילנר

ובקשת עיכוב ביצוע

                                          

 

החלטה

 

           בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 1308/04, מפי כב' השופטים י' דר, ר' סוקול, י' וילנר.

 

2.        ביום 14.5.03 ציווה בית-משפט השלום בחדרה, לבקשת המדינה, צו הפסקה שיפוטי וצו מניעת פעולות לפי סעיפים 239 ו-246 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (החוק). צו זה אסר על המבקש להמשיך בביצוע עבודות הבנייה אותן החל לבצע במקרקעין שבבעלותו באום-אל-פחם ללא היתר כדין. עבודות אלו כללו בניית יסודות והכנת תבניות לקורות וקירות בשטח של כ-160 מ"ר. חרף צו ההפסקה השיפוטי המשיך המבקש בעבודות הבנייה, ומשכך, ציווה בית-משפט השלום בחדרה, כסמכותו לפי סעיף 241 לחוק, צו הריסה שיפוטי כנגד הבנייה שבוצעה בניגוד לצו ההפסקה השיפוטי. המבקש הגיש ערעור על החלטה זו, ובמיסגרתו הוסכם כי עניינו יוחזר אל בית-משפט השלום הואיל ולא נשמעה תגובתו בטרם ניתנה ההחלטה בעניין צו ההריסה. בית-משפט השלום בחדרה, אליו הוחזר הדיון, הורה על "הריסת כל הבנייה שנעשתה באתר ע"י המשיב או מי מטעמו לאחר מתן הצו השיפוטי". המבקש ערער על החלטה זו לבית-המשפט המחוזי, וערעורו נדחה. על פסק-דין זה הבקשה שלפניי. עוד נציין כי ביני לביני הוגש לבית-משפט השלום בחדרה כתב אישום כנגד המבקש בגין הבנייה שבנה שלא-כדין.

 

3.        הבקשה המונחת לפניי מסיבה עצמה, בעיקרה, על טענת המבקש ולפיה בתי-משפט קמא ומציעא פעלו בניגוד להוראת סעיף 241 לחוק משלא שקלו שיקולי צדק לעניין ציווי צו ההריסה. להוכחת טענה זו מפנה המבקש אל דברי בית-משפט השלום, אשר אמר כי "יודגש שבשלב זה אין מקום להפעיל שיקולי צדק, שיקולים שייתכן ויהיה מקום לשיקולים [צ"ל: לשוקלם] במסגרת 'הגנה מן הצדק' בדיון בתיק לגופו". המבקש מוסיף ומפנה אל דברי בית-המשפט המחוזי, אשר הביע תמיהה על עצם העלאת הטענה בדבר שיקולי צדק בידי המבקש, בהוסיפו כי "היעלה על הדעת להישמע לבעל דין, הרומס ברגל גסה צו שיפוטי, בטענת 'שיקולי צדק'"? לגופו של עניין טוען המבקש כי קיימים בעניינו שני שיקולי צדק המצדיקים הימנעות ממתן צו ההריסה: ראשית, עבודות הבנייה בוצעו במקרקעין שבבעלות המבקש ולא במקרקעין השייכים לזולת; שנית, בשל מצוקת הבנייה באיזור מגוריו של המבקש, נתון האיזור כולו בהליכי תכנון אשר יכללו גם את מקרקעי המבקש ויסתיימו, לפי הטענה, בחודש מאי 2005. על-פי טענה נוספת, מעולם לא הוכח כי המבקש ידע על-דבר הוצאת צו ההפסקה השיפוטי, וממילא לא הוכח שהבנייה בניגוד לצו בוצעה ביודעין. עוד נטען כי ראוי לו לנושא ההריסה שיהיה נדון במיסגרת ההליך הפלילי אשר נפתח כנגד המבקש, שכן אין טעם בקיום שני הליכים למטרה זהה. לחלופין, בקשת המבקש היא כי ביצוע צו ההריסה יעוכב למשך כשנה, בכדי לאפשר קבלת היתר בנייה. ביום 1.12.04 הוריתי על עיכוב ביצוע הצו באופן ארעי, עד למתן החלטה בבקשה למתן רשות לערער.

 

4.        דין הבקשה דחייה, שכן אין היא מעוררת שאלה משפטית או אחרת בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת והמצדיקה דיון בערכאה שלישית: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123. כמו כן, סבורני כי לא נגרם למבקש כל עיוות דין בערכאות קמא ומציעא.

 

5.        תכליתם של הצווים שבפרק י' לחוק היא ביעור תופעת הבנייה הבלתי חוקית בעודה באיבה, וזאת בנוסף לאפשרות הענישה הפלילית ובנפרד ממנה. כפי שצוין לאחרונה ברע"פ 5584/03 פינטו נ' עיריית חיפה ואח' (טרם פורסם, בפיסקה 11 לפסק-הדין):

 

... בשל אופיין הייחודי של עבירות בנייה - החשש להנצחתה של  התנהגות עבריינית מקום שמיבנה בלתי-חוקי ממשיך לעמוד על תילו - אין די בענישה הפלילית המקובלת. בנוסף לסנקציה הפלילית הרגילה קיים צורך לסלק את הבנייה הבלתי-חוקית, או, לחלופין, להכשירה. לתכלית זו העניק החוק סמכויות לוועדה המקומית ולבתי-המשפט, לפעול כנגד הבנייה הבלתי-חוקית גופה, בנוסף לגזירת-דינו של עבריין הבנייה במאסר או בקנס.

 

משצוּוָה צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 241 לחוק, שומה עליו על מקבל הצו לחדול בו-ברגע מהמשך ביצוע כל עבודת בנייה שהיא. המשך עבודות הבנייה לאחר מתן הצו מהווה הפרת צו שיפוטי. וכפי שכבר נקבע בע"א 371/78 מוניות הדר לוד בע"מ נ' ביטון ואח', פ"ד לד(4) 232, 241, מדובר בעבירה חמורה שכן "אי קיומם של צווים שיפוטיים פוגע גם בציבור כולו, במעמדה של הרשות השופטת, ובתשתית החברתית המביאה לכיבוד החוק". אם כך ככלל, לא-כל-שכן כאשר המדובר בעבירות בנייה. במקרים אלה קיימת חשיבות יתרה להפסקת הבנייה בעודה באיבה, בכדי למנוע יצירת עובדות מוגמרות בשטח, ומשכך, רואה המשפט בחומרה תופעה של הפרת צווים שיפוטיים ומינהליים בתחום התכנון והבנייה. כפי שציינה השופטת פרוקצ'יה ברע"פ 8406/03 סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה "אונו" (לא פורסם): "אין להמעיט בחשיבות הבעת מסר עונשי מרתיע בעבירות של הפרת צווים שיפוטיים כדי להילחם באורח אפקטיבי בתופעות של אי ציות לחוק וזלזול בצווי בית המשפט דרך כלל, ובתחום התכנון והבניה בפרט". עמדה על כך גם השופטת חיות ברע"פ 2387/03 אלדין נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז חיפה (לא פורסם):

 

מי שנוהג, כפי שנהגו המבקשים, ובוחר לבצע בניה בלתי-חוקית ללא היתר כדין תוך התעלמות בוטה מצו שיפוטי, ראוי כי יביא בחשבון את האפשרות לפיה לא יאפשר בית המשפט להותיר בניה כזו על תילה, אלא יורה על הריסתה, מתוקף סעיף 241 לחוק התכנון והבניה.

 

6.        אכן, לו אחרת אמרנו כי-אז היתרנו כל רסן והכל היו נוהגים כרצון איש ואיש, כמו לית דין ולית דיין. וכפי שנאמר על ימים אחרים: בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה. לא אמרנו כל זאת אלא כדי להדגיש את החומרה היתרה הנודעת להפרתו של צו הפסקה שיפוטי. אכן, כטענת המבקש, לא היה מקום לומר, כדברי בית-משפט השלום, כי "בשלב זה אין מקום להפעיל שיקולי צדק"; סעיף 241 לחוק קובע מפורשות כי בית-המשפט יצווה צו הריסה "אם ראה שמן הצדק לעשות כן". עם זאת, נחה דעתי כי מן הצדק היה, אמנם, להורות על הריסת הבנייה מפירת הצו השיפוטי; כי לא נגרם למבקש כל עיוות דין; ולא נמצא לי כי עלה בידי המבקש להצביע על טעם שבצדק אשר ימנע הוצאת צו הריסה בעניינו. הטענות אותן שטח המבקש אין בהן כדי לשנות מן המסקנה לפיה הוצאת צו ההריסה הינה צודקת בנסיבות העניין. עוד ייאמר, כי טענת המבקש אשר עניינה אי-ידיעתו על דבר הוצאת צו ההפסקה השיפוטי, מקומה בערכאות קמא ולא לפניי. יש לדחות גם את הטענה לפיה שאלת ההריסה תתברר במסגרת ההליך הפלילי המתקיים כנגד המבקש. המדובר בשאלות המוסדרות בהליכים שונים, בסמכויות המופעלות לתכליות שונות, ובשלבים שונים של ההליך המשפטי. עמד על כך בית-המשפט המחוזי בענייננו בציינו כך:

 

צו הריסה על פי סעיף 241, נועד ליתן מענה לאלתר להריסת בניה שנבנתה תוך הפרת צו שיפוטי וכן נועד למצות את הדין עם מי שהפר ברגל גסה צו שיפוטי. לעומת זאת, צו הריסה בעקבות הגשת כתב אישום, נועד למצות את הדין עם מי שביצע עבודות בניה ללא היתר בניה בלבד.

 

ראו עוד: פיסקה 29 לפסק-הדין בעניין פינטו (לעיל, פיסקה 5).

 

7.        סוף דבר: הבקשה נדחית. ממילא בטל גם עיכוב ביצועו של צו ההריסה השיפוטי. התיק יוחזר אל בית-משפט השלום בחדרה לקביעת המועד לביצוע הצו.

 

 

 

היום,  כ"ג בכסלו תשס"ה (6.12.2004).

 

 

                                                                                      ש   ו   פ   ט

 

 

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   04108960_G02.docשל

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il