תאריך הישיבה:                     ט"ז בסיון תשס"ה (23.6.05)

בשם העורר:                          עו"ש יואן זילברמן

בשם המשיבה:                       עו"ד אורלי מור אל

 

 

           בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' שפירא) בה הוחלט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

 

1.        על פי כתב האישום שהוגש נגד העורר, הוא מואשם בביצוע עבירות חבלה בכוונה מחמירה, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וכן ביצוע עבירת איומים. על פי האמור בכתב האישום, ביצע אחיו של העורר, סאגי, עבירת תנועה עת נסע במכוניתו בכפרו, כפר אעבלין. שוטר ומתנדב אשר היו עדים לביצוע עבירת התנועה ביקשו מסאגי לעצור את רכבו, אולם זה המשיך בנסיעתו עד שהגיע לחנייה שבביתו. השוטר והמתנדב דלקו אחרי מכוניתו ומשעצר פנה השוטר אל סאגי וביקש לבצע בדיקת רישיונות. סאגי החל תוקף את השוטר והתנגד למעצרו. בשלב זה, כך על פי כתב האישום, הגיע העורר עם לום ברזל והכה בחוזקה בראשו של המתנדב מספר פעמים. כן, שלף העורר מתוך נרתיקו של המתנדב אקדח שהיה ברשותו, כיוון את האקדח ללא מחסניתו לעבר ראשו של המתנדב באומרו "אני אירה בך", וזאת בעודו מנסה ללחוץ על ההדק של האקדח. העורר הניח את נשקו של המתנדב רק לאחר שהשוטר ירה פעמיים באוויר באקדחו. יחד עם זאת המשיך העורר בניסיונותיו לפגוע בשוטרים אף לאחר שהניח את הנשק וניסה לתקוף את השוטר ולחטוף את נשקו. כתוצאה מהמעשים אושפז המתנדב בבית החולים ונגרמו לו חבלות ראש וחתך בקרקפת. לשוטר נגרמו חבלות רבות בפניו, רגישות בבית החזה וחבלות בידיו. העורר התייצב לאחר האירוע בתחנת המשטרה והסגיר עצמו.

 

2.        כאמור, בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. בית המשפט קבע, כי אף עלי פי שקיימות מספר סתירות בין עדויות של עדי ראיה אשר  נכחו במקום, אין אלו סתירות מהותיות ומטבעם של דברים, עדי ראיה לקטטה אלימה אינם רואים בהכרח את הדברים באופן אחיד. בית המשפט תמך החלטתו בעיקר על עדותו של העד סמיר מוהנא, עובר אורח שנכח במקום ונחלץ לעזרת השוטר והמתנדב, אשר זיהה את העורר ואחיו במסדר זיהוי תמונות שנערך במועד מאוחר יותר. כמו כן, בית המשפט ציין כי העורר מסר גרסה לפיה, הותקף על ידי השוטרים ואדם נוסף שנכח באירוע, וחזר בו במהלך חקירתו. העבירות המנויות בכתב האישום מעידות על אלימות קשה נגד שוטרים, תוך שימוש במוט ברזל, סכין ואיום באקדח ומקימות חזקת מסוכנות. בכך יש לראות, מעבר לפגיעה בשוטרים עצמם, אף פגיעה במנגנון אכיפת החוק. כן ציין בית המשפט, כי אדם המוכן לתקוף שוטרים על מנת למנוע רישום דו"ח על עבירת תנועה, הנו אדם הנכון לשבש הליכי משפט ולכן יש מקום לעצרו עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט שקל את האפשרות לבחון חלופת מעצר בעניינו של העורר והמרת מעצרו במעצר בית בתנאים מגבילים בעיר אילת שם הוא עובד. בהקשר זה נקבע, כי אין מקום להטיל על המשטרה לפקח על שמירת התנאים המגבילים וכי לא ניתן ליתן אמון בעורר כי אכן יקפיד בשמירה על התנאים כאמור.

 

3.        בא כוחו של העורר מצביע על סתירות "מהותיות", כדבריו, שנפלו בראיות נגד העורר. בכך מכוון בא כוחו לעובדה שאחד מעדי הראייה לאירוע ציין כי העורר הנו "ג'ינג'י" ובפועל שיערו של העורר כהה. בא כוחו של העורר משיג על כך שבית המשפט המחוזי סירב לשחררו לחלופת מעצר בעיר אילת או לחילופין לחלופה אחרת שהוצעה, גם היא במקום המרוחק מכפרו שם אירע מקרה התקיפה המיוחס לעורר. אין כל הצדקה שלא לשחרר את העורר לחלופת מעצר מהסיבה שאין בידי המשטרה יכולת לפקח על שמירת התנאים המגבילים שיוטלו על העורר במידה ובית המשפט אכן ימצא לשחררו כאמור. העורר הנו צעיר כבן 28, ללא כל עבר פלילי, אשר לא נשקפת ממנו סכנה כי יחזור ויבצע מעשים דומים, ועל כך מעידה, בין היתר, העובדה שהסגיר עצמו למשטרה ביוזמתו זמן קצר לאחר קרות האירוע.

 

           באת כוח המשיבה התנגדה לשחרורו של העורר. מדובר בתקיפת שוטר ומתנדב אשר ביקשו לבצע בדיקת רישיונות. העורר אף הגדיל לעשות ואיים באמצעות אקדח על המתנדב, והעובדה שבאקדח לא הייתה מחסנית אינה מפחיתה מחומרת המעשה. הסתירות בעדויות עדי הראייה לאירוע, ככל שאכן נפלו סתירות, אינן משמעותיות ונובעות מכך שהעדויות נגבו מאנשים שנכחו באירוע בפרקי זמן שונים. מכל מקום, אין חולק בדבר פציעתם של השוטרים וממילא העורר קושר עצמו לאירוע בהודעות שנגבו מפיו במשטרה.

 

4.        דין הערר להידחות. אין חולק כי העורר נכח בזירה, וזאת אף לדבריו. בהודעות שמסר אין כל הסבר אשר לנסיבות שהביאו לתקיפתו על ידי השוטרים, כפי שהוא טוען. גם אם יש סתירות כאלו ואחרות בעדויות שנגבו מפי הנוכחים במקום בעת האירוע, כפי שסבור בא כוחו של העורר, הרי שאלה יתבררו במהלך משפטו של העורר. לעת עתה קיימות די ראיות נגד העורר המצדיקות את מעצרו עד תום ההליכים. אלו כוללות, בין היתר, הודעות מפורטות של השוטרים שהותקפו ועדויות עוברי אורח אשר נכחו במקום ואף זיהוי של העורר במסדר זיהוי תמונות שנערך בתחנת המשטרה על ידי אחד מעדי הראייה.

 

           המעשים המיוחסים לעורר הנם חמורים וזאת משתי סיבות. האחת, התנהגותו האלימה אשר יכלה להביא לתוצאות טרגיות. העורר לא היסס לצאת מביתו, לתקוף אדם במוט ברזל בראשו, לחטוף אקדח, לכוונו לראשו של אחד השוטרים ולאיים כי יעשה בו שימוש. שנית, המעשים המיוחסים לעורר הופנו כלפי שוטרים שביקשו לאכוף את החוק. בכך הפגין העורר זלזול בוטה ברשויות החוק, מה שמעיד כשלעצמו על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו (בש"פ 1413/05 מחמוד אדריס נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, ניתנה ביום 27.2.05) והאסמכתאות המובאות שם). כן, יש בהתנהגותו כדי להעמיד בספק רב את מידת האמון שניתן לייחס לו, אמון המהווה את התנאי הבסיסי לשחרורו של נאשם לחלופת מעצר (בש"פ 5062/04 ר.א. נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, ניתנה ביום 7.6.2004)). בנוסף, יש לציין, כי על אף העובדה שזו לו הפעם הראשונה בה הסתבך בפלילים, קם החשש שמא, לא יהסס העורר לתקוף פעם נוספת שוטרים שיבואו בקרבתו, בין אם במקרה ובין אם לצורך פיקוח על שמירת התנאים המגבילים שיוטלו עליו במידה וישוחרר ממעצר.

 

           בדיון שנערך בפניי הובהר שקבועים שני מועדים לשמיעת משפטו של העורר במהלך החודש הקרוב. אין מדובר בתיק מורכב ולכן קיימת סבירות גבוהה לסיום שמיעתו בזמן הקרוב ואני מניחה שאכן כך יהיה. בנסיבות אלו, איני מוצאת כי יש לשחרר את העורר ממעצרו.

 

           דין הערר להידחות.

 

           ניתנה היום, כ"ג בסיון תשס"ה (30.6.05).

 

                                                                                                    ש ו פ ט ת

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   05058260_B01.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

/עכ.