|
בפני: |
כבוד השופט ס' ג'ובראן |
|
המבקשים: |
1. אלפונסו ברדה |
|
|
2. רבקה ברדה |
|
|
נ ג ד |
|
המשיבה: |
מדינת ישראל - הועדה המקומית לתכנון ובניה חולון |
|
בקשת רשות ערעור על פסק-דין של
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעפ"א 80258/06 מיום 16.12.07, שניתן על-ידי
כבוד השופטת י' שיצר |
|
בשם המבקשים: |
עו"ד יוסף ברד |
|
בשם המשיבה: |
עו"ד אבי-טל שלומי |
כנגד
המבקשים הוגש, ביום 20.12.05, לבית-המשפט לעניינים מקומיים בחולון כתב אישום (ת.פ.
1111/05), המייחס להם עבירה של בניה תוך סטיה מהיתר בניגוד לסעיפים 145 ו- 204(ב)
לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה),
בכך שחילקו את הדירה שבבעלותם לשתי יחידות דיור נפרדות בלא היתר.
בית-המשפט לעניינים מקומיים (כבוד השופטת ר' צוק) הרשיע,
ביום 4.9.06, את המבקשים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום והטיל עליהם, ביום
6.11.06, קנס בסך 6,000 ש"ח או 60 ימי מאסר תמורתו ואף הוצא צו התאמה להיתר
וצו איסור שימוש.
בית-המשפט לעניינים מקומיים קבע, כי המבקשים חילקו את דירת
המגורים שבבעלותם, המצויה ברחוב אלופי צה"ל 54 בחולון, לשתי דירות נפרדות. הדירה
חולקה לשתי יחידות על-ידי הקמת מחיצה במרכז הדירה בסמוך לדלת הכניסה והתקנתן של
שתי דלתות. עתה בכניסה לדירה קיימת מבואה המובילה לשתי הדלתות הנ"ל, הניתנות
לנעילה על-ידי מפתח. כל אחת מהדלתות מובילה ליחידת דיור נפרדת, אשר בה מצויים
מקלחת, שירותים, מטבח נפרד ודוד נפרד למים חמים. יחידת דיור אחת הושכרה למשפחת קוזנצוב
ואילו ביחידה השנייה מתגוררת הבת של המבקשים וחברה. בדירה יש אינטרקום אחד, שעון
מים אחד, תיבת דואר ושעון חשמל אחד. דיירי שתי היחידות עושים שימוש משותף בגג
הצמוד לדירה. בית-המשפט לעניינים מקומיים קבע, כי כל אחד משני החלקים להם פוצלה
דירה מהווה יחידת דיור נפרדת ולכן אין מ
על פסק-הדין של בית-המשפט לעניינים מקומיים ערערו המבקשים
לבית-המשפט המחוזי. בערעורם טענו המבקשים, כי מה שבוצע על ידם הוא שינוי פנימי,
שאינו טעון היתר בניה.
בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת י' שיצר) דחה, ביום 16.12.07,
את הערעור הן על הכרעת הדין והן על גזר-הדין.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה שבים המבקשים על
טענותיהם כפי שהעלו בפני הערכאות הקודמות.
עיקר טענת בא-כוח המבקשים הוא, כי הדירה הנדונה הינה דירה
אחת מאחר ויש לה רק פתח כניסה אחד אל חדר המדרגות. לטענתו, "כניסה
נפרדת" היא כניסה נפרדת "מהחוץ", כלומר מחדר המדרגות של הבניין
ומקום ש"כניסה נפרדת" במובן צר זה אינה קיימת, אין מקום לקביעה, כי מ
מנגד, תומך בא-כוח המשיבה בפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי
ומבקש לדחות את בקשת רשות הערעור. לטענתו, נסיבותיו העובדתיות של המקרה דנן כלל
אינן מעוררות את השאלה, גם לו הייתה קיימת, האם מ
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
עניינם של המבקשים כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הוא,
כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה
בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. בענייננו, הבקשה
אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקשים לא הצביעו על עילה המצדיקה דיון
ב"גלגול שלישי" בעניינו בהתאם להלכת חניון חיפה (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה)
בע"מ, פ"ד לו(3) 123).
בבקשתם מעלים המבקשים טענות שונות כנגד קביעותיו העובדתיות
של בית-המשפט לעניינים מקומיים.
טענות
אלה דינן להידחות.
כידוע,
בית-משפט שלערעור אינו מתערב בממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות שקבעה הערכאה
הדיונית, זאת במיוחד כאשר מ
יתרה מכך, בבקשות רשות ערעור שהוגשו לבית-משפט זה הועלתה סוגיה זהה לסוגיה
שבענייננו בדבר חלוקת דירות קיימות ליחידות דיור נפרדות ובית-משפט זה דחה את
הבקשות מן הטעם, כי לא קמה עילה למתן רשות ערעור באשר הטענה בעניין זה היא טענה
עובדתית שאינה מצדיקה התערבות של ערכאה שלישית (ראו רע"פ 7691/00 ישי רוסנו נ' עיריית תל-אביב (לא פורסם, 26.10.00); רע"א 7030/00 מוריס מקביאן נ' הילינגר שרה ואח' (לא פורסם, 7.1.01). יפים דברים אלה אף למקרה שבפני.
אף לגופו של עניין, דין בקשת רשות הערעור להידחות.
סעיף 145(א) לחוק התכנון
והבניה קובע:
"עבודות טעונות היתר
(א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו
הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא
בהתאם לתנאי ההיתר:
(1) התווייתה
של דרך, סלילתה וסגירתה;
(2) הקמתו
של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;
בפיסקה זו -
"שינוי פנימי" - שינוי שאינו נוגע לצד
החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או
בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת
של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות
הדיור;
"דירה" - חדר או תא, או מערכת חדרים או
תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים,
לעסק או לכל צורך אחר;
(3) כל
עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים
היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית." [ההדגשה הוספה – ס.ג'.]
מסעיף 145(א)(2) עולה, כי ככלל כל עבודת בניה הנעשית במבנה
קיים טעונה היתר כאשר החריג לאותו כלל הוא "שינוי פנימי" הנעשה בדירה.
לצורך כך מוסיף הסעיף ומגדיר את גבולותיו של אותו חריג על-ידי הגדרת המונח
"שינוי פנימי" והמונח "דירה". הגדרת המונח "דירה"
זהה לשונית להגדרת אותו מונח בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 ולעניין
הפרשנות של מונח זה בחוק המקרקעין כבר קבע בית-משפט זה בע"א 402/90 "אתגר" הקלוב הישראלי החדש למסר
ביהלומים בע"מ נ' מ.ב.א. החזקות ונכסים בע"מ, פ"ד לה(3) 309, 317, כי:
"המונח "דירה" מתייחס לחדר או לתא או למערכת חדרים או תאים, היינו, לאזור
בנוי, להבדיל משטח רצפה פתוח, שתחומיו חזותיים וברורים, כי
אין לך חדר או תא, שאין לו רצפה, גג וקירות. מרכיב שני בהגדרת המונח "דירה" מתייחס לייעודו של החדר או התא,
והחלופות, הנכללות במרכיב זה, הן בעיקרן שתיים: חלקו האחד אדריכלי, וחלקו האחר
מתייחס למטרה העניינית, אותה תשמש היחידה. המרכיב, אותו כיניתי אדריכלי, מתייחס
למלים "נועדו לשמש יחידה שלמה ונפרד", ותיאור זה הוא בגדר תוספת מצמצמת:
אין די, לעניין זה, שמ
לאור הגדרת המונח "דירה" סבור אני, כי בצדק קבעו
הערכאות הקודמות, כי מכלול הנסיבות נשוא בקשה זו מצביעים בבירור על כך, שהדירה
פוצלה לשתי דירות נפרדות והרי לכל אחת מהיחידות שבדירת המבקשים דלת כניסה נפרדת
מתוך המבואה הניתנת לנעילה; אין מעבר ישיר בין יחידות הדיור עצמן וכל אחת מהיחידות
הינה עצמאית; לכל יחידה יש קיום עצמאי – מטבח משל עצמה, שירותים ומקלחת או אמבטיה;
לכל יחידה דוד מים חמים נפרד וביחידות הדיור נעשה שימוש על-ידי צדדים הזרים זה לזה
– ביחידה אחת עשתה שימוש בתם של המבקשים וביחידה האחרת – שוכרים שחתמו על חוזה
שכירות עם המבקשים.
כמו-כן, קביעותיהן של הערכאות הקודמות – לפיהן אי קיומה של
כניסה נפרדת מן החוץ, מרשות הרבים, לכל אחת מהיחידות אינו שוללת כשלעצמה את
עצמאותה של כל יחידת דיור באשר לכל אחת מאלה כניסה נפרדת משל עצמה מתוך המבואה
ואין משתמש ביחידה אחת יכול להיכנס ליחידה האחרת, כך שקיימת הפרדה מוחלטת בין
היחידות – בדין יסודן.
אף בטענותיהם האחרות של המבקשים לא מצאתי כל ממש.
מטעמים אלה כולם, בקשת רשות הערעור נדחית.
ניתנה היום, כ' באייר התשס"ח (25.5.08).
|
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07111910_H05.doc דפ
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il