מערכת בתי הדין לעבודההועדה לבדיקת בתי הדין לעבודהישיבה מס' 3  
     

ירושלים:

   כח'   באייר,  התשס"ד
21    במרץ,    2004

 

ישיבה מס' 3 מיום כח' באדר התשס"ד  (21.03.04)

 

 

השתתפו:
פרופ' יצחק זמיר, שופט בית המשפט העליון (בדימוס) – יו"ר
מר יצחק אליאסוף, סגן נשיא ביה"ד הארצי לעבודה  (בדימוס) - חבר
עו"ד אורנה לין, יו"ר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין – חברה
פרופ' יוסף תמיר - חבר
מר מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה - חבר
השופט אלון גילון, סגן מנהל בתי המשפט – מרכז הוועדה
עו"ד יוסי גטניו, לשכת התיאום של האירגונים הכלכליים - משקיף

 

 

סיכום הדיון

 

1. פניות הציבור לוועדה בעקבות המודעה שפורסמה בעיתון -
   
 

לאחר דיון בסוגיות המרכזיות העולות מפניות אלו, הוחלט כי הפניות השונות ישובו ויעמדו בפני הוועדה לכשתדון בהרחבה בנושאים השונים.

   
2. בקשות להופיע בפני הוועדה -
   
  סוכם כי הוועדה תיענה בחיוב לבקשתם של מר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, ושל פורום הארגונים למאבק באבטלה להופיע בפניה, ולהציג את עמדתם.
   
3. אפשרות שילוב בתי הדין לעבודה במערכת בתי המשפט הכלליים -
   
  סקירה של השופט (בדימוס) אליאסוף ודיון בעקבות הסקירה:
     
  א. היחס בין בתי הדין לעבודה למערכת בתי המשפט הכלליים במצב הקיים- בחינת המצב הנוכחי מלמדת כי במישורים מסויימים פועלים בתי הדין לעבודה במסגרת מערכת בתי המשפט הכלליים. כך, לדוגמא, במכלול ההיבטים המינהלתיים כפוף בית הדין לעבודה להנהלת בתי המשפט. כמו כן, השופטים הראשיים של בתי הדין חברים בפורום הנשיאים של בתי המשפט הכלליים, ושופטי בית הדין לעבודה אף מיוצגים בנציגות השופטים. מנגד, בית הדין לעבודה אינו "בית משפט" כהגדרתו בסעיף 1(א) לחוק יסוד : השפיטה, כי אם "בית דין אחר" כלשונו של סעיף 1(ב)(2) לחוק. הדבר בא לידי ביטוי במבנהו הנפרד והשונה של בית הדין הכולל שתי ערכאות (בית הדין האיזורי ובית הדין הארצי), במותב של בית הדין הכולל נציגי ציבור, ובסדרי הדין והראיות הייחודיים. במישור הרעיוני מתייחד בית הדין ממערכת בתי בתי המשפט הכלליים בכך שייעודו אינו מתמצה במתן פסקי דין בסכסוכי עבודה, כי אם ביישוב הסכסוכים, תוך מתן משקל לשאלת יחסי העבודה.
     
  ב. יש לבחון האם קיימים טעמים תאורטיים ו/או מעשיים שעשויים להוות הצדקה מספקת לשינוי המצב הקיים ולשילובם של בתי הדין לעבודה במערכת בתי המשפט הכלליים.
       
    1. אחד הטעמים שעשויים לתמוך בשינוי הנדון הוא ששינוי כזה עולה בקנה אחד עם הרפורמה המבנית המתחוללת כיום במבנה מערכת בתי המשפט בישראל. מגמתה של הרפורמה להביא לידי ביטוי תחומי התמחות ותורות משפט ייחודיות בתוך מערכת בתי המשפט הכלליים, וכחלק ממנה. מגמה זו באה לידי ביטוי בדו"ח ועדת אור, הגם שלא עסק קונקרטית בבתי הדין לעבודה. שיטה זו היא ייחודית ומתמקמת בתווך שבין מערכות השיפוט האירופאיות, המייחדות מערכת בתי משפט נפרדת לכל תחום משפטי, לבין שיטות המשפט האנגלו- סכסיות הדוגלות במערכות משפט כלליות. הלכה למעשה, במערכת המשפט הישראלית משולבות כיום מרבית הערכאות המתמחות בתוך מערכת בתי המשפט הכלליים, כך בתי המשפט לתעבורה, בתי המשפט לעניינים מקומיים, בתי המשפט לענייני משפחה ובתי המשפט לעניינים מינהליים.
       
    2.

ישנם קשיים הנובעים מעצם היותה של מערכת בתי הדין לעבודה מערכת בתי משפט קטנה ונפרדת. מערכת כזו חשופה לתהליכים של "התנוונות" והינתקות מסויימת מן הדין הכללי.  היא הופכת "בת חורגת" למערכת בתי המשפט ומשכך גם "טרף קל" למבקריה. יש ושילובו של בית הדין לעבודה במערכת בתי המשפט הכלליים עשוי

דווקא להבטיח את שימור המאפיינים הייחודיים של משפט העבודה לטווח הארוך, ככל שיש עניין לשמר ייחוד זה, באופן זה או אחר.
   
  הדיון בנושא יימשך בישיבה הבאה של הוועדה.
   
   
 

רשמה : לירן אבישר