מערכת בתי הדין לעבודההועדה לבדיקת בתי הדין לעבודהישיבה מס' 4
     
   
     

ירושלים:

   יא' באייר, התשס"ד
2     במאי,    2004

 

ישיבה מס' 4 מיום ל' בניסן, התשס"ד (21.04.04)

 

 

השתתפו:
פרופ' יצחק זמיר, שופט בית המשפט העליון (בדימוס) – יו"ר
מר יצחק אליאסוף, סגן נשיא ביה"ד הארצי לעבודה  (בדימוס) - חבר
עו"ד אורנה לין, יו"ר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין – חברה
פרופ' יוסף תמיר - חבר
מר מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה - חבר
השופט אלון גילון, סגן מנהל בתי המשפט – מרכז הוועדה
עו"ד יוסי גטניו, לשכת התיאום של האירגונים הכלכליים - משקיף
עו"ד אלון לוין, ההסתדרות החדשה - משקיף
גב' לירן אבישר- עוזרת משפטית לוועדה

 

סיכום הדיון

 

1. אישור פרוטוקולים –
 

הוועדה אישרה את הפרוטוקולים כדלקמן: ישיבה מס' 2 מיום ז' באדר, התשס"ד  (29.2.04) וישיבה מס' 3 מיום כח' באדר, התשס"ד (21.3.04).
2. עדכונים –

 

א.

הגשת ניירות עמדה לוועדה – הגורמים והאישים הבאים הגישו לוועדה נייר עמדה, במענה לפנייתה: לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, ההסתדרות החדשה, הנהלת בתי המשפט, נציגות השופטים, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, שופטי בית הדין לעבודה, מרכז השלטון המקומי, המוסד לביטוח לאומי, ארגון המורים העל-יסודיים, הסתדרות העובדים הלאומית, הד"ר גיא דוידוב והד"ר גיא מונדלק.
גורמים נוספים אליהם פנתה הוועדה ביקשו הארכת המועד שנקבע להגשת העמדות, ובהתאם לסיכום יעבירו את ניירות העמדה שלהם בהמשך.
  ב.

בקשות להופיע בפני הוועדה- פרפ' רן חרמש פנה וביקש להופיע בפני הוועדה ולהציג את עמדתו. סוכם כי הוועדה תיענה בחיוב לבקשה והמועד יתואם.

  ג.

פרסום דיוני הוועדה - בתוך שבועיים צפוי להופיע באתר האינטרנט של הרשות השופטת קישור לדף של הוועדה לבדיקת בתי הדין לעבודה. הדף יכלול  את החלטת הממשלה, כתב המינוי של הוועדה, סיכומי הדיונים שלה והכתובת שלה.
  ד.

גמול עבור השתתפות בישיבות הוועדה – השופט אלון גילון, מרכז הוועדה, הציג בפני הוועדה את ההסדר בעניין תשלום גמול עבור השתתפות בישיבות הוועדה, לחברים שזכאים לכך.
ה.

עוזרת משפטית לוועדה – הוחלט שהגב' לירן אבישר תשמש עוזרת משפטית לוועדה.
ו.

משקיף מטעם ההסתדרות החדשה – עו"ד אלון לוין יצטרף כמשקיף לוועדה מטעם ההסתדרות החדשה. 

  חברי ועדה מסוג זה זכאים לגמול שתעריפו נקבע על-ידי החשב הכללי. מוצע שחברי הוועדה הזכאים לגמול כאמור יקבלו אותו. חבר ועדה שיש לו טעם מיוחד שלא לקבל גמול זה, יודיע על-כך למרכז הוועדה.
3. המשך דיון בסוגיית שילוב בתי  הדין לעבודה במערכת בתי משפט הכלליים:
א.

ישנם 5 מודלים אפשריים לעניין השילוב של בתי הדין לעבודה במערכת בתי המשפט:
1.

המצב הקיים בכל הנוגע למעמד, למבנה ולתפקוד של בתי הדין לעבודה (האזוריים והארצי) יישאר ללא שינוי.
2.

השארת המצב הקיים על כנו בהיבט המבני, תוך הצעת שינויים ותיקונים בעניינים אחרים כגון: נציגי ציבור, סדרי דין, ביקורת שיפוטית של בית המשפט העליון על בתי הדין לעבודה ועניינים נוספים, ככל שהוועדה תמצא לנכון.
3. בית הדין האזורי ישתלב כיחידה במסגרת בתי משפט השלום, עם זאת ישמור על מאפייניו היחודיים (כגון: הרכב השופטים, נציגי ציבור, סדרי דין וראיות), בדומה למודל של בתי המשפט לענייני משפחה. לפי מודל זה בית הדין הארצי לעבודה ימשיך לעבוד במתכונתו הקיימת, כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין האזוריים וכערכאה ראשונה בעניינים מסויימים, אך ישולב כיחידה בבתי המשפט המחוזיים שתדון בענייני עבודה, או כחלק מבית המשפט המחוזי (כגון, בית המשפט המחוזי בירושלים). הביקורת השיפוטית על בית הדין הארצי לעבודה במתכונת זו תתבצע באמצעות עתירה לבג"צ או בקשת רשות לערער.
4. בתי הדין לעבודה ישולבו במערכת בתי המשפט באופן מלא. בהתאם לכך בתי הדין האזוריים לעבודה יהוו מחלקה של בית משפט השלום, כאמור לעיל, ואילו בית הדין הארצי יבוטל. הערעורים על החלטות בית הדין האזורי לעבודה יופנו לבית המשפט המחוזי, במחוז בו בית הדין האיזורי פועל, ומבית המשפט המחוזי ניתן יהיה לערער ברשות אל בית המשפט העליון.
5. בתי הדין לעבודה יבוטלו. בהתאם לכך, תביעות בענייני עבודה וביטוח לאומי יוגשו לבית משפט שלום, כמו בעניינים אזרחיים רגילים, והערעור יוגש לבית משפט מחוזי.
ב.

דעות שהושמעו במסגרת דיון בהיבטים והשלכות אפשריות של שילוב בתי הדין לעבודה במערכת בתי המשפט:

מומחיות בתי הדין לעבודה - ישנה תחושה שמערכת בתי הדין לעבודה היא מערכת יותר מסודרת, מאורגנת ומקצועית ממערכת בתי המשפט הכלליים. השופטים איכותיים ומקצועיים, ומגמה זו הולכת ומתחזקת. החשש הוא שבתי הדין לעבודה יפסידו את המומחיות והבדלנות שלהם במהלך של שילוב במערכת בתי המשפט הכלליים, ויהפכו להיות "בן חורג" בתוך המשפחה.

יצויין עם זאת, שחלק מהמודלים לשילוב המוצעים לעיל, מאפשרים שימור המומחיות והייחודיות של בתי הדין לעבודה, ושל משפט העבודה, אגב השילוב במערכת בתי המשפט. בנוסף מתעוררת הטענה שדווקא המצב הנוכחי לפיו בתי הדין לעבודה הם מחד, חלק בלתי נפרד מהנהלת בתי המשפט לעניין ההיבטים

המינהלתיים, ומאידך מערכת נפרדת, הוא אשר מייצר את ה"חריגות" של בתי הדין לעבודה. במובן זה השילוב עשוי דווקא להבטיח את מקומו של בית הדין לעבודה ולהצמיח למערכת זו יתרונות.
עריכת דין בתחום דיני העבודה - הייחודיות של משפט העבודה מקבלת ביטוי גם בהיבט של עורכי הדין העוסקים בתחום. מדובר ב"מועדון סגור", שמכיר, במרבית המקרים, רק את מערכת בתי הדין לעבודה. זהו תחום המומחיות של עורכי הדין בתחום זה,  ומומחיות זו תורמת תרומה ניכרת ליעילות ההליך השיפוטי. השילוב עשוי להביא לכך שעורכי הדין שעוסקים בתחומים אחרים יחלו עוסקים גם בדיני עבודה, בהיותם עניין הנדון במערכת בתי המשפט הכלליים, ובכך תפגע היעילות והמקצועיות המייחדת את העיסוק בתחום.
ההשלכות על תחומי הביטחון הסוציאלי ומעמדם של בעלי דין בלתי מיוצגים - מתעורר חשש כי שילובם של בתי הדין לעבודה במערכת בתי המשפט הכלליים עשוי לפגוע, בסופו של יום, ב"אזרח הקטן". לשופטים בבית הדין לעבודה יש רקע בתחום העבודה. יש להם היכרות עם הבעיה שהאזרח מציג בפניהם, והם מפגינים רגישות ואנושיות, וביתר שאת כאשר בעל דין איננו מיוצג. הפנים האנושיות של המערכת הזו עוברות כחוט השני מראשי המערכת של בתי הדין לעבודה ועד למזכירות של בית הדין.  מערכת בתי המשפט הכלליים היא שונה לחלוטין בתחום זה, החשש הוא שהמעבר ישנה את פניה הידידותיות של מערכת בתי הדין לעבודה, שתהיינה לו השלכות שליליות על תחומי הביטחון הסוציאלי, ושהוא אף יפגע בסיכוייהם של ה"בלתי מיוצגים" לקבל את יומם בבתי המשפט, באופן שהם זוכים לו כיום בבית הדין לעבודה.
מהותו של השילוב - השילוב אינו מתמצה לכדי כינוס בית הדין לעבודה ובתי המשפט הכלליים תחת קורת גג אחת [תהליך שמתרחש כבר עתה בבתי המשפט החדשים הנבנים בערים שונות]. שילוב לפי המודל המשמר את איפיוניו של בית הדין לעבודה מצריך בחינה של המאטריות המצדיקות ייחודיות מבחינת בתי הדין לעבודה, וניסיון להעמידם על כנם במסגרת השילוב, זאת תוך ביטול אבחנות שאין להן הצדקה כאמור והתאמה לנהוג במערכת בתי המשפט.
השלכות השילוב בהיבטים של ניוד מקצועי של שופטי בית הדין לעבודה- מערכת עם פירמידה צרה, בדומה למערכת בתי הדין לעבודה,  עשוייה לייצר תופעה של ניוון. היא מייצרת תופעה של עובדים "שחוקים" שעוסקים באותם נושאים לאורך זמן. השילוב עשוי לייצר תופעה חיובית של מוביליות מקצועית. שופטי בית הדין לעבודה יוכלו לעבור, בתום תקופת כהונה בבית הדין לעבודה, לתחומי שיפוט אחרים בתוך מערכת בתי המשפט הכלליים. כדוגמת שופט מחוזי שמתמנה לכהונה בבית משפט לעניינים מינהליים לתקופה קצובה של 4 שנים. מנגד עולה הטענה, כי סיכוייו של שופט המתמחה בדיני עבודה לעבור לעיסוק בתחומי משפט אחרים יהיו נמוכים מסיכוייו של כל שופט אחר במערכת בתי המשפט הכלליים.
4. תוכנית העבודה של הוועדה לתקופה הקרובה -
 

הישיבות הבאות של הוועדה יתקיימו במועדים הבאים:

02/05/04, 16/05/04, 13/06/04, 27/06/04.

הנושאים שיעמדו לדיון בישיבות הבאות של הוועדה: ביקורת בג"צ על בית הדין לעבודה, נציגי ציבור בבית הדין לעבודה, סמכויות בית הדין לעבודה.

בישיבותיה הבאות של הוועדה יופיעו בפניה נציגי משרד התעסוקה, התעשייה והמסחר, נציגי משרד הרווחה, נציגי משרד האוצר, נציגי משרד המשפטים, נציגי ההסתדרות החדשה, נציגי לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, ובהמשך יופיעו בפני הוועדה נשיא בית המשפט העליון ונשיא בית הדין הארצי לעבודה.

רשמה : לירן אבישר