ירושלים:

פרמטרים לבדיקת ההצעה לשילוב בתי הדין לעבודה במערכת בתי המשפט – יו"ר הוועדה, פרופ' יצחק זמיר, הניח בפניה הצעה לפרמטרים לבדיקת מודל השילוב של בתי הדין לעבודה במערכת בתי המשפט לפיו בית הדין האזורי לעבודה ישולב כמחלקה בבית משפט השלום, ובית הדין הארצי ימשיך לפעול במתכונתו הנוכחית (גם אם ייחשב כבית משפט מחוזי). על פרמטרים אלה נמנים חסכון כספי, יעילות, נגישות, עלות למתדיין, התמחות השופטים, מתן שירותים לבית הדין לעבודה, בקרה והכוונה של בית הדין, ומעמדו הציבורי. חברי הוועדה הוזמנו לבחון פרמטרים אלה ולהציע פרמטרים נוספים לבדיקת מודל השילוב כאמור. הוועדה תקיים דיון בהצעות לשילוב, בין היתר, לאור פרמטרים אלה.

בקשות להופיע בפני הוועדה- ארגון "הלב" פנה וביקש להופיע בפני הוועדה ולהציג את עמדתו. סוכם כי הוועדה תיענה בחיוב לבקשה והמועד יתואם.

התייחסות לאפשרות שילוב בית הדין לעבודה במערכת בתי המשפט - המשרד מתנגד לשילוב מערכת בתי הדין לעבודה במערכת בתי המשפט הכלליים. התחושה היא ששילוב כזה יוסיף נדבך נוסף ל"משפטיזציה" של משפט העבודה. תהליך זה נוגד את ההצדקות העקרוניות לקיום הדיסצפלינה. השילוב יביא לכך שה"אי" של בית הדין לעבודה יחדל מלהתקיים. הסוציאליזציה בקרב השופטים תהיה שונה כתוצאה מהשילוב, ההווי יהיה שונה, אין מדובר בעניין טכני בלבד, ל"קירות יש השפעה על התפיסות".

הצעות לשינויים במערך הקיים של בית הדין לעבודה - מוצע לערוך אבחנה בין סכסוכים אירגוניים לבין סכסוכי היחיד הנדונים בבית הדין לעבודה. סכסוכים אירגוניים, לפי הצעה זו, יוגדרו כסכסוכים שאירגון עובדים או מעבידים מהווה צד להם. אבחנה זו תשליך על שאלת שיתוף נציגי ציבור במותב, ועל שאלת הביקורת השיפוטית. מוצע כי סכסוכי היחיד יידונו ללא נציגי ציבור, ושהביקורת השיפוטית על החלטת בית הדין הארצי בעניינם תיעשה באמצעות בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון ולא בעתירה לבג"צ. מנגד, בתחום הסכסוכים האירגוניים ישאר על כנו המצב הקיים. ביסודה של ההצעה העמדה לפיה נציגי ציבור אינם בקיאים דיים בתחום סכסוכי היחיד ותרומתם היחסית בהקשרים אלה שולית. מוצע לשמר את מוסד נציגי הציבור רק בהקשרים בהם יש לו יתרונות ניכרים ותרומה משמעותית, דוגמת הסכסוכים האירגוניים.

משרד הרווחה בא במגע עם בית הדין לעבודה בעיקר באמצעות המוסד לביטוח לאומי שבתחום אחריותו. המשרד רואה חשיבות ניכרת בקיומו של בית הדין לעבודה כערכאה מתמחה, המשמשת כמגן לאוכלוסיה חלשה של מקבלי קיצבאות. המשרד גורס שבית הדין הוא מיומן, מקצועי, נגיש וידידותי יותר לאוכלוסיה החלשה הנזקקת לשירותיו, ביחס למערכת בתי המשפט הכלליים. המשרד רואה בחיוב את המשך קיומו של בית הדין לעבודה, אם כי אינו מבטא עמדה לעניין אפשרות שילובו של בית הדין על מאפייניו הייחודיים כחטיבה במערכת בתי המשפט.

מודל זה כפוף בית הדין האזורי לשני נשיאים: נשיא בית המשפט השלום בו שולב בית הדין לעבודה, ונשיא בית הדין הארצי לעבודה. כיום המעורבות של נשיא בית הדין הארצי בבתי הדין האזוריים היא גדולה מאוד. לפי המודל החדש ניתן לשקול פיצול בין הכפיפות המינהלתית לכפיפות המקצועית, כך שהראשונה תהיה לנשיא בית המשפט השלום, והאחרונה לנשיא בית הדין הארצי לעבודה.

בהקשר זה יצויין, כי גם במודל בו בית הדין הארצי לעבודה שומר על מעמדו כערכאת ערעור לא מתחייב כי הפונקציה של נשיא בית הדין הארצי תוסיף להתקיים וייתכן שניתן יהיה להסתפק בפונקציה של ראש ההרכב הערעורי.

שאלה היא אם ביטול הכפיפות המינהלית של בית הדין האזורי לבית הדין הארצי (לאחר שבית הדין האזורי ישולב בבית משפט השלום) לא יפגע באופן ממשי בייחודיות וביעילות של בית הדין האזורי.

ביקורת שיפוטית של בית המשפט העליון על בית הדין לעבודה –

א.

סקירת יו"ר הוועדה, השופט (בדימוס) יצחק זמיר – ועדת ברנזון (1958), שהציעה מודל להקמתם של בתי הדין לעבודה הציעה שערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה יוגש לבית המשפט העליון או לבית דין מיוחד שבו יישב שופט עליון ושני נציגי ציבור. כשנחקק חוק בית הדין לעבודה התשכ"ט-1969, לא הוזכרה בו הביקורת השיפוטית וההנחה היתה שפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה הוא סופי. בסופו של יום קיבל על עצמו בג"צ את הביקורת השיפוטית על החלטות בית הדין לעבודה במקרים בהם יש צורך לתקן טעויות שנופלות בפסיקת בית הדין או כאשר מדובר בנושאים כלליים המעוררים חשיבות ציבורית מיוחדת. עקרונות הביקורת השיפוטית נקבעו בבג"צ חטיב (בג"צ 525/84 נביל חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1)673) ולפיהם תהא ההתערבות בפסיקת בית הדין הארצי מצומצמת, ותיעשה במקרים בהם מדובר בטעות משפטית מהותית אשר בנסיבות העניין הצדק דורש את תיקונה.

ב.

האפשרויות העומדות בפנינו לעניין הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון על בית הדין הארצי לעבודה-

1.

ניתן להשאיר את המצב הקיים על כנו, כך שעל החלטות בית הדין הארצי לעבודה מוגשת עתירה לבג"צ. אפשרות זו מותנית בכך שאם יתבצע תהליך של שילוב בתי הדין לעבודה במערכת בתי המשפט, בית הדין הארצי לעבודה ישמור על מעמדו הנוכחי. במידה ובית הדין הארצי לעבודה יתמזג בבית המשפט המחוזי, ניתן לקבוע הליך של בקשת רשות ערעור על החלטות בית הדין הארצי  המוגשת לבית משפט העליון.

2.

ניתן לקבוע שעל סוג מסויים של החלטות תוגש עתירה לבג"צ ועל החלטות אחרות תוגש בקשת רשות ערעור. יוער כי להבדיל מעתירה, בקשת רשות ערעור ידונה ב"דן יחיד" שיכול לדחות אותה בעצמו, ללא צורך בהחלטת הרכב.

3.

ניתן לקבוע זכות ערעור על החלטות בית הדין הארצי לבית המשפט העליון,  וזאת כחריג לשיטה המקובלת במשפט הישראלי לעניין ערעור שני.

בישיבתה הבאה של הוועדה יובאו בפניה נתונים סטטיסטיים לעניין הביקורת השיפוטית שקיים בג"צ על בית הדין הארצי לעבודה בשנים האחרונות.

בישיבתה הבאה של הוועדה יופיעו בפניה נציגי משרד המשפטים ונציגי משרד האוצר.

רשמה : לירן אבישר