מנתוני הנהלת בתי המשפט עולה כי במבחן הנתונים הכמותיים, התפוקה לשופט בבית הדין לעבודה נמוכה בהשוואה לשופט בית משפט שלום בכל נתוני ניהול התיקים. בממוצע שופט בית משפט שלום מנהל יותר תיקים ויותר דיונים בהשוואה לשופט בבית הדין לעבודה, בנוסף מלאי התיקים (בממוצע לכל שופט) בבית הדין לעבודה נמצא במגמת ירידה או ללא שינוי, בעוד מלאי התיקים בבית משפט השלום נמצא במגמת עליה. לפיכך, קיימת במערכת, בכללותה, חלוקה לא שוויונית של כוח האדם השיפוטי. הטמעת תיקי בית הדין לעבודה בבית משפט השלום, בהנחת השוואת תפוקות, תאפשר חיסכון של כ – 22% מכוח האדם השיפוטי (כ -10 שופטים על הנילווים להם בעלות של כ – 1 מיליון ש"ח לשופט לשנה), או שיפור השירות בבית משפט השלום.

איחוד בתי הדין לעבודה עם בית משפט השלום יאפשר איחוד התקורות הניהוליות של שתי המערכות (כגון מאבטחים ועובדי מזכירות) וניצול טוב יותר של המשאבים החומריים.

הפסקת השתתפותם של נציגי ציבור במותב בית הדין לעבודה, בהתאם להצעת משרד האוצר, תביא לחיסכון של כ - 4 מיליון ש"ח בשנה.

ההערכה בדבר העלויות העקיפות אינה מביאה בחשבון את האפשרות שציבור עורכי הדין המתמחים בדיני עבודה מרוכזים בשלוש הערים הגדולות, ואיחוד בתי הדין לעבודה עם בתי משפט השלום ייאלץ אותם לנסוע לדיונים בערים הקטנות ובכך, בניגוד להערכה, יגדלו העלויות למשק כתוצאה מהרפורמה המוצעת. בנוסף הוער לעניין זה, כי ההערכה לא הביאה בחשבון את העובדה שבבית הדין לעבודה, במבנהו הנוכחי, בחלק ניכר מהמקרים, אין ייצוג מלא של שני בעלי הדין.

ההערכה בדבר החיסכון בעלויות העקיפות, לפיה באם יאוחדו בתי הדין לעבודה עם בתי משפט השלום, אזי כ – 30% מהתיקים יידונו מחוץ לערים בהם קיים בית דין לעבודה כיום, מבוססת על כללי הסמכות המקומית הנוהגים בבית משפט שלום,   ולא על כללי הסמכות המקומית של בית הדין לעבודה.

מוצע לפרט ולהרחיב את הסעיף העוסק בחיסכון בתקורות ניהוליות.

ביטול נציגי הציבור במותב בית הדין, תוך שימור אופיה הייחודי של הערכאה הראשונה כערכאה מומחית, בהתאם להצעת משרד האוצר, יצריך את השופטים הדנים בעניני עבודה להזמין עדים מומחים, דבר הכרוך בעלויות שיש להביאן בחשבון אל מול החיסכון בעלויות כתוצאה מביטול השתתפות נציגי הציבור במותבים.

בפני הוועדה מונחות הצעות לצמצום המעורבות של נציגי ציבור (להבדיל מביטול מוחלט של מוסד נציגי הציבור), כתוצאה יהיה בכך כדי להקטין במידה ניכרת את ההוצאה הכספית על נציגי הציבור

לעניין החיסכון בתקורות ניהוליות יש להביא בחשבון כי, הלכה למעשה, בהיבט המינהלי בתי הדין לעבודה משולבים, כמעט לחלוטין, במערכת בתי המשפט הכלליים. הדבר בא לידי ביטוי הן בכפיפות המינהלית להנהלת בתי המשפט, והן

בעובדה שמרבית בתי הדין ממוקמים, כיום,  בהיכלי המשפט של מערכת בתי המשפט הכלליים.

לעניין ההשוואה בין ההספק של שופט שלום להספק של שופט בית הדין לעבודה, הוער כי ההשוואה של תיקים בתחום דיני העבודה למכלול התיקים בהם עוסקים שופטי שלום מעוררת בעיה. מוצע להשוות את ההספק של שופט בית הדין לעבודה להספק של שופט בערכאה מתמחה או בסוג מסויים של עניינים בהם עוסק שופט שלום, שדומה באופיו לדיון בתיקים בתחום דיני העבודה.

הוער, כי הרובריקה העוסקת בממוצע הדיונים לתיק מלמדת כי שופט בית הדין לעבודה מנהל מספר דיונים קטן מזה שמנהל שופט בית משפט השלום בכל תיק, והדבר מלמד, לכאורה, על ניהול יעיל יותר של תיק על-ידי שופט בית הדין לעבודה. נראה שגם הירידה במלאי התיקים משקפת תהליך של התייעלות בבית הדין לעבודה.

העברת התיקים בענייני עבודה לשופטים לא מומחים עשויה להאריך את הדיונים ולהגדיל את העלויות. שקלול העלויות הנחסכות בשביתה אחת גדולה, שבית הדין לעבודה מצליח לחסוך מהמשק בכוח מומחיותו, לתוך החישוב התקציבי שהוצג בפני הוועדה  עשוי להפוך את היוצרות.

סוכם כי המסמך שהעביר משרד האוצר לוועדה לעניין החיסכון התקציבי הצפוי משילוב בתי הדין לעבודה במערכת בתי המשפט הכלליים יועבר להתייחסות הנהלת בתי המשפט, ובמידת הצורך תובא בפני הוועדה אף חוות דעת חיצונית. לאחר קבלת תגובת הנהלת בתי המשפט תשוב הוועדה לעסוק בסוגיה זו.