ירושלים:

עמדת מערכת בתי הדין לעבודה כפי שהובאה בפני הוועדה על-ידי נשיא בית הדין לעבודה, השופט סטיב אדלר והשופטת נילי ארד, כעמדה משלימה  לנייר העמדה שהוגש לוועדה  -

בית הדין לעבודה עמד במטרות שלשמן הוקם בהן פיתוח משפט העבודה והביטחון הסוציאלי, פיתוח מומחיות גבוהה של שופטיו, הבטחת הנגישות של עובדים, מעסיקים ומקבלי קיצבאות, "שפיטה במקום שביתה" כפי שהוכח רק לאחרונה, ושמירה על ההקשר התעשייתי בעזרת מומחיות השופטים ונציגי הציבור. כמו כן בשנים האחרונות ניכר תהליך של התייעלות בבית הדין ושיפור שיתוף הפעולה עם הנהלת בתי המשפט.

הלכה למעשה קיים קשר הדוק בין מערכת בית הדין לעבודה לבין המערכת הכללית. מחד אמנם נתון למערכת בתי הדין לעבודה מעמד אוטונומי מסויים, מאידך קיימת אינטגרציה בין בתי הדין לעבודה ובין המערכת הכללית בתחומים רבים, ביניהם הכפיפות המינהלתית להנהלת בתי המשפט, המיקום הפיסי של היכלי המשפט, תוכניות מיחשוב, השתלמויות שופטים, מינוי שופטים ועוד. האוטונומיה השיפוטית הנתונה למערכת בתי הדין לעבודה היא תנאי בילתו לא ניתן יהיה לשמור על המאפיינים המהותיים המיוחדים של בית הדין.

משפט העבודה, משפט הביטחון הסוציאלי והלכות השיוויון בעבודה הם חלק מהמשפט הכללי. מערכת בתי הדין לעבודה ושופטי בית הדין לעבודה אינם מנותקים מהמשפט הכללי, ואף תורמים לו תרומה ניכרת. הדבר בא לידי ביטוי בהלכות עקרוניות בתחום השיוויון (דוגמת בג"צ 721/94 אל-על נ' דנילוביץ,פ"ד מח(5)749; עס"ק 1008/00 הורן את לייבוביץ נ' ההסתדרות, פד"ע לה,185), חופש העיסוק (ע"ע 164/99 צ'קפוינט נ' רדגארד פד"ע לד,294), מינויים פוליטיים ואף בתחום סדרי הדין (תצהירי עדות ראשית, מינוי מומחים רפואיים וכיוצא באלה). בית הדין לעבודה אינו נטע זר במערכת המשפט, ופסיקתו נתונה לפיקוחו של בג"צ המופקד על אחידות המשפט.

הטמעת בית הדין לעבודה במערכת בתי המשפט הכלליים תביא להפסדים חמורים במשק ולא לחיסכון. בית הדין לעבודה במומחיותו חוסך למשק סכומי עתק העולים עשרות מונים על תקציב בית הדין, כך לדוגמא פסיקתו לאחרונה בנושא ה"מגה שביתה" שתוכננה, הסכסוך בנמלים ועוד.  

בחינת המצב הקיים מחייבת את המסקנה כי הדרך הראויה היא שיפור מערכת בתי הדין לעבודה במתכונתם הנוכחית ולא הטמעת/חיסול המערכת, ואנו אכן נוקטים פעולות לשיפור המערכת, ביניהן מינוי ועדת אליאסוף, הרחבת צוות השופטים, מינוי מנהלת מקצועית לטיפול בפן האדמיניסטרטיבי, חיזוק הקשר בין בית הדין להנהלת בתי המשפט, תוכנית גישור מתקדמת, תוכנית לחיסול הפיגורים וצמצום המועדים עד למתן פסקי דין, ניהול יעיל של תחום נציגי הציבור, שילוב בתי הדין בהיכלי המשפט הכלליים ועוד.

תשובות הנשיא ברק לשאלותיהם של חברי הוועדה –

לעניין השפעתו של סוג ההליך, שבאמצעותו תתבצע ביקורת שיפוטית על החלטות בית הדין הארצי, על היקף הערעורים שיוגשו, אופי הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון ומידת התערבותו– נראה שהליך של בקשת רשות ערעור מכניס יותר סדר למערכת. אף על פסקי הדין של בית הדין הצבאי, שהוא לחלוטין מחוץ למערכת, יש הליך של בקשת רשות ערעור. הלכה למעשה אין הבדל גדול בין ההליכים, תחליט הוועדה אשר תחליט בעניין זה.

לעניין הצעת האוצר לשלב את בתי הדין האיזוריים בבתי משפט שלום, תוך שמירה על מומחיותם, ברוח המלצת ועדת אור בעניין מדורים מומחים, ובדומה למודל של בית המשפט לענייני משפחה– רעיון השילוב בהצעת האוצר פוגע בעיקר בבית הדין הארצי ובמשרת נשיא בית הדין הארצי. לטעמי מדובר בגופים חיוניים, העוסקים בהצלחה רבה בפיתוח משפט העבודה ובניהול מערכת בתי הדין לעבודה. הניסיון של בית המשפט לענייני משפחה הוא מוצלח ביותר בדרך כלל, אך הלכה למעשה נוצר מצב בו יש מיעוט ערעורים לבית המשפט המחוזי ועוד פחות ערעורים (שניים) לבית המשפט העליון. פיתוח דיני המשפחה הועבר מבית משפט העליון והמחוזי לבתי המשפט לענייני משפחה.

תשובות הנשיא אדלר והשופטת ארד לשאלותיהם של חברי הוועדה –

לעניין האפשרות להקים מסלול מינהלי נפרד לתחום הביטחון הסוציאלי, שהוא ביסודו בתחומי המשפט המינהלי, ואינו קשור בטבורו במשפט העבודה - מדינת ישראל הגיעה למודל מערכת משפטית ייחודי בתחום דיני העבודה הכולל את תחומי הביטחון הסוציאלי, הדורש מומחיות בפני עצמו. בגרמניה יש מערכת נפרדת לעניין הביטחון הסוציאלי ודיני העבודה. ישראל היא מדינה קטנה ומיותר להחזיק בה שתי מערכות נפרדות. חלק אינטגרלי של משפט העבודה והמשפט הסוציאלי הוא המשפט החוקתי והמשפט המינהלי, זה לא מקרי שהמשפט הראשון בנושא שוויון נדון בבית הדין לעבודה.

לעניין התמשכות ההליכים בבית הדין לעבודה – מוצע לדון בסוגיה זו בישיבה נפרדת שתעסוק בהיבטים התקציביים של שילוב בית הדין לעבודה במערכת בתי המשפט הכלליים. עם זאת, יצויין כי בית הדין לעבודה נמצא במגמת שיפור ניכרת בתחום זה. בין היתר נועצנו במומחים בתחום המינהל השיפוטי. חלק מתוצרי הייעוץ הוא העברת חלק ניכר מהתיקים לנציגי ציבור שישמשו כמגשרים. שיטה זו פועלת בהצלחה רבה ותיקים רבים נסגרים תוך שישה חודשים. התמשכות ההליכים נגרמת לא אחת מחמת האופי המיוחד של הסכסוכים במשפט העבודה והביטחון הסוציאלי, המחייבים קיום מהלכי בירור והידברות הצדדים תוך כדי התנהלותו של ההליך המשפטי.

לעניין שיתוף נציגי הציבור במותב ורמתם -  שופטי בית הדין לעבודה רואים תרומה ניכרת בשיתופם של נציגי הציבור במותב, שכן הם תורמים מנסיונם ומקדמים את החיבור בין הפסיקה למציאות במקום העבודה. עם זאת, אנו מקבלים את המלצות ועדת אליאסוף לעניין צמצום השתתפות נציגי ציבור בחלק מהתיקים. אנו ערים לטענה בדבר נציגי ציבור שאינם ברמה הדרושה בבתי הדין האיזוריים. לעניין זה יצויין כי מערכת בתי הדין לעבודה אינה ממנה את נציגי הציבור, כי אם השרים הממונים על בית הדין לעבודה. גם בהקשר זה מוצע לאמץ את המלצותיה המפורטות של ועדת אליאסוף לעניין שיטת המיון, המינוי וההכשרה של נציגי ציבור.

אישור פרוטוקולים - חברי הוועדה מוזמנים להעיר הערותיהם לפרוטוקול מס' 6 מיום כה' באייר התשס"ד (16.5.04), ולפרוטוקול מס' 7 מיום כד' בסיון התשס"ד (13.6.04), בתוך יומיים ממועד הדיון הנוכחי. במידה ולא יועברו הערות ייחשבו הפרוטוקולים כמאושרים על-ידי הוועדה.

רשמה : לירן אבישר, עוזרת משפטית לוועדה