ישיבה מס' 11 מיום ד' בתשרי התשס"ה (19.9.2004)

השתתפו:

פרופ' יצחק זמיר, שופט בית המשפט העליון (בדימוס) – יו"ר
מר יצחק אליאסוף, סגן נשיא ביה"ד הארצי לעבודה  (בדימוס) - חבר
עו"ד יהושע שופמן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה) – חבר
פרופ' יוסף תמיר – חבר
עו"ד אורנה לין, יו"ר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין - חברה
השופט אלון גילון, נשיא בית משפט השלום – מרכז הוועדה
עו"ד לירן אבישר – עוזרת משפטית לוועדה
עו"ד יוסי גטניו, לשכת התיאום של האירגונים הכלכליים - משקיף
מר רותם פלג, משרד האוצר – משקיף
עו"ד אלון לוין, ההסתדרות החדשה – משקיף
עו"ד גיא ריקלין, משרד האוצר – משקיף

מוזמנים:

מר אוריאל לין – נשיא איגוד לשכות המסחר

פרופ' רן חרמש – אוניברסיטת בן גוריון בנגב

סיכום הדיון

1.         אישור סיכום הדיון של הוועדה מיום יט' באלול התשס"ד (5.9.2004)

סוכם כי חברי הוועדה יעבירו לעוזרת המשפטית לוועדה הערותיהם לפרוטוקול תוך יומיים מיום ההתכנסות, משלא יועברו הערות כאמור ייראה הפרוטוקול כמאושר ויפורסם באתר האינטרנט של הוועדה.  בדומה יעבירו נציגי ההסתדרות שהופיעו בפני הוועדה הערותיהם לסיכום הדיון.

2.         עמדת איגוד לשכות המסחר כפי שהובאה באמצעות מר אוריאל לין –

              (א) מר אוריאל לין הביא לעיון הוועדה מסמך מיום ה – 30/06/03 שהגיש בשעתו לשר המשפטים.  (ייקרא פ/11).

(ב)           מר לין ציין כי הוא רוחש יחס של כבוד לשופטי בית הדין לעבודה, ואף דוגל בגישה המגנה על זכויות העובדים.  כמו כן ציין כי זוהי הערכאה השלטונית יחידה שפועלת בהצלחה מרשימה בתחום יישוב סכסוכי העבודה. 

(ג)            ביסוד השקפתו עומד הצורך לשמור על גבולות הכוח הראויים של הרשות השופטת הנדרשים, ביתר שאת, במערכת יחסי העבודה בישראל. גישה זו באה לידי ביטוי גם בפסיקת בית המשפט העליון ובמאמריו של נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, ולפיה בידי השופט כוח מוגבל, הוא מחויב להיכנע למרותו של החוק ולפעול באובייקטיביות, ולהימנע מלשקף את ערכיו הסובייקטיביים.

נראה כי העובדה שבתי הדין לעבודה פועלים במסגרת אוטונומית גרמה להתנתקות שלהם מהזרם המרכזי של המשפט הישראלי. שופטי בית הדין לעבודה עשו מהפך בדיני העבודה בישראל, תוך שהם יוצרים זכויות חדשות על דרך של חקיקה שיפוטית, ומשנים על דרך פרשנות את החוק החרות. כל זאת תוך מתן ביטוי להשקפת עולמם הפרטית של חלק מן השופטים.

הדבר ניתן להמחשה בדוגמאות שונות ביניהן: יצירת זכות הקניין של העובד במקום העבודה המנוגדת לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המבטא את דיני הקניין במובנם הרגיל והמקובל; בדב"ע 3-107/98 (אורי ארבל נ'.  H.P.H Products Ltdפד"ע לב , 156) רוקן בית הדין מתוכן הוראת חוק פשוטה וחישובית באופייה המופיעה בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, בבטלו חפיפה של הודעה מוקדמת בחופשה שנתית; בע"ע 300145/98 א. סוזי ו – 76 אחרים נ' א. בטחון אזרחי בע"מ (לא פורסם),  התעלם בית הדין מהוראת סדר הדין הקובעת כי לא ניתן לפצל סעדים ללא בקשה מפורשת.  בשורה נוספת של החלטות צמצם בית הדין את יכולת המעסיקים לפטר עובדים, העניק לעובדים את היכולת להתחרות בעסק של מעסיקיהם לשעבר והתערב בתוכניות של שינויים ארגוניים. בכל אלה  הגביל מאוד את חופש הניהול העסקי.

רצף ההלכות דלעיל, והלכות נוספות של בית הדין לעבודה הפרו את האיזון העדין בין זכויות העובדים לחופש הניהול העסקי בישראל. תוצאות החלטותיו של בית הדין חייבות להיבחן הן במישור המשפטי והן במישור המאקרו-כלכלי, כלומר במידת השפעתן על התפתחות המשק ומצב התעסוקה. התערבותו של בית הדין הארצי לעבודה בניהול עסקים, מפעלים וחברות בישראל, משפיעה באופן שלילי על התפתחות המשק ומצב התעסוקה. מדובר במגמה שצוברת תאוצה והיא מסוכנת לכלכלת ישראל, ולציבור העובדים בפרט. כך לדוגמא, הצעת חוק חוזה עבודה שקבעה כי צריך סיבה מספקת כדי לפטר עובד נדחתה על-ידי הכנסת שהביאה בחשבון את מכלול השיקולים הרלבנטיים, אך הלכה למעשה אומצה על דרך פסיקה על-ידי בית הדין לעבודה. הביקורת על בית הדין הארצי איננה מתייחסת לתפקידו ביישוב סכסוכי עבודה, בתחום זה הוא פעל באופן חיובי יוצא מן הכלל. הביקורת מתייחסת לדיו המהותי שנקבע על-ידי בית הדין הארצי. 

(ד)              העמדה האופרטיבית של איגוד לשכות המסחר השתנתה מאז הוגש נייר העמדה שלה לוועדה. אנו חוזרים בנו מההמלצה למזג את בית הדין לעבודה במערכת בתי המשפט הכלליים מן הטעם שהליך של שילוב עשוי להימשך זמן ארוך, ותוצאותיו אף אינן ברורות במישור של התמודדות מערכת בתי המשפט הכלליים עם משפט העבודה. תחת זאת אנו ממליצים כי ערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה יוגש כאילו היו החלטות של בית משפט מחוזי, ולא בהליך של עתירה לבג"צ. בראייה כוללת הגענו למסקנה כי זהו הפתרון הראוי, והמספיק לבעיתיות הקיימת כיום. לדעתנו כשיהיה ערעור לבית המשפט העליון (ולא עתירה לבג"צ) בית המשפט העליון יתייחס באופן שונה לפסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה. 

3.              תשובות מר אוריאל לין לשאלות חברי הוועדה:

(א)             רקע על איגוד לשכות המסחר – האיגוד מונה כ – 5000 חברים, ומייצג את מגזר המסחר והשירותים במשק במובנו הרחב. מדובר בחברות סחר, יבוא, יצוא ורשתות שיווק המייצרות כ – 63% מהתוצר העסקי בישראל. זהו ארגון מעסיקים מהגדולים בישראל המאגד למעלה ממיליון עובדים במשק.

(ב)        לעניין הביקורת השיפוטית על בית הדין הארצי בהליך של בקשת רשות ערעור תחת הליך של עתירה לבג"צ – ערעור על החלטות בית הדין הארצי לבית המשפט העליון, בדומה לערעור על החלטות בית המשפט המחוזי, יחזיר את בית הדין לעבודה לזרם המרכזי של המשפט. אנו סבורים שהמבנה של מערכת נפרדת יצרה דינמיקה בעייתית בתחום המשפט המהותי. 

            זאת ועוד, הדבר צפוי להרחיב את היקף ההתערבות המצומצם ואף לעודד אנשים שנמנעו עד עתה מלעתור לבג"צ, בהנחה שסיכויי העתירה נמוכים, לערער על החלטות בית הדין.     

4.       עמדת פרופ' רן חרמש –

(א)       בעבר שימש פרופ' חרמש נציג ציבור בבית הדין האזורי ובבית הדין הארצי לעבודה, והמלצותיו נוגעות לעניין נציגי הציבור בבית הדין לעבודה. 

(ב)           חיוניותם של נציגי הציבור למערכת בית הדין לעבודה באה מכך שנציגי הציבור קוראים את התמונה בצורה יותר רחבה משופטים, הם יודעים כיצד מתנהלת מערכת יחסי העבודה, ומכירים בצורך להוסיף ולקיים יחסי העבודה אחרי הדיון המשפטי, המכתיב את אופי הדיון. יש חשיבות גדולה בתובנות שהם מביאים מהשטח, לא ניתן להסתפק בהיבטים משפטיים. נציגי הציבור ניחנו ברגישות גבוהה משל שופט, במובן זה שהפסיקה אינה מעשה יום יום מבחינתם, הדבר ניכר הן ברעיונות גדולים ויצירתיים, והן ברגישויות הקטנות לעניינם של פרטים. שופטי בית הדין נעזרים בנציגי ציבור, מעת לעת, גם מחוץ לכותלי בית הדין, בבקשם סקירות או רעיונות בנושאים מסויימים.

(ג)         מוצא חשיבות לשילוב נציגי ציבור במותבי בית הדין לעבודה לכל רוחב הנושאים, לרבות סכסוכי פרטיים, כפי שהדבר נוהג כיום. עם זאת, יש לנצל את הקמת הוועדה כדי להכניס שיפורים במודל הקיים.

(ד)           הקושי של נציגי הציבור מקורו בהעדר תהליכי הכשרה וליווי עם כניסתם לתפקיד. נציגי הציבור מגיעים לתפקיד שאינם יודעים מהו. איש לא מטפל בקליטתם או בהכשרתם. המעבר מתפקיד של רכז איגוד מקצועי או מנהל כוח אדם לתפקיד של שופט הוא בעייתי, נציגי הציבור מרגישים נחיתות ביחס לשופטים. העדר ההכשרה והליווי גורמים לכך שהפוטנציאל של נציגי הציבור לא בא לידי ביטוי.

מוצע להתייחס לנציגי הציבור בכלים של עבודה עם כח-אדם כנהוג בכל מערכת מסודרת, דהיינו קיום תהליכי גיוס, מיון, הכשרה וקידום. יש להנהיג מידרג היררכי בין נציגי ציבור בכירים לנציגי ציבור זוטרים, כך שנציגי הציבור הבכירים יחנכו וילוו את נציגי הציבור הזוטרים. יש בכך גם משום מרכיב מוטיבציוני לנציגי הציבור הבכירים. 

     לעניין המיון, מוצע לקבוע תקופת ניסיון עם מינויו של נציג ציבור חדש, ולאחריה להביא את שאלת המשך כהונתו של הנציג בפני ועדה שתכלול שופט ושני נציגי ציבור בכירים, שתחליט בהתאם לתיפקודו בתקופת הניסיון.

5.       תשובות פרופ' רן חרמש לשאלות הוועדה  -

(א)        לעניין האפשרות לצמצם את השתתפות נציגי הציבור במותב לסכסוכים קיבוציים בלבד, וזאת בהתייחס לבעיות עליהם הצביעו גורמים שונים שפנו לוועדה הנובעות משיתוף נציגי הציבור במותב, דוגמת סירבול ההליכים, התמשכותם, עלויות גבוהות וכיוב' -  נכון הוא שתרומתם של נציגי הציבור חשובה ובולטת יותר במיתחם הסכסוכים הקיבוציים. אם כי, יש להם תרומה ניכרת גם בסכסוכים בענייניו  של הפרט, לאור הרקע בתחום יחסי העבודה או העבודה הסוציאלית. יש חשיבות ניכרת לשיתופם במותב כאשר מדובר ביחסי עבודה מתמשכים, גם כאשר מדובר בסכסוך פרטי. יתרה מזאת, פעמים רבות תביעה ממוקדת בעניין הביטוח הלאומי עשוייה להתברר במהלך הדיון כקצה הקרחון, ולהצריך מעורבות של נציג ציבור. לפיכך, יש קושי להחליט קטגורית שאין צורך בהשתתפותם בסכסוכי פרט.

(ב)        לעניין תנאי כשירות של נציגי הציבור – מוצע לבטל את סעיף הכשירות הקובע שנציג ציבור צריך להיות עו"ד, אינני רואה כל רלבנטיות בכך. כמו כן, אני מתנגד להשכלה אקדמית כתנאי לכהונה כנציג ציבור. יש אנשים רבים הממלאים תפקידים בכירים, ויש להם היכרות טובה עם מערכת יחסי העבודה, ולפיכך פוטנציאל תרומה ניכר לעבודת בית הדין, אך הם אינם בעלי השכלה אקדמית.

6.              בסיום הדיון הוער על-ידי חברי הוועדה, כי ככל שהשבחת מוסד נציגי הציבור חיונית, הרי שבבסיס הדיון עומדת השאלה בדבר האפשרות וההצדקה להוסיף ולהשקיע במוסד זה סכומים ניכרים, וזאת בהתחשב, בין היתר, במגמות של ועדת אור, ובתהליך של צמצום הרכבים בתחומים מאוד מורכבים, לרבות במשפט הפלילי.

7.               יו"ר הוועדה ציין כי מסתמן תהליך של צמצום מהותי במחלוקות בין הגורמים המרכזיים השותפים ליחסי העבודה במשק ביחס לשאלות שעמדו לדיון בפני הוועדה. ייתכן והדבר יביא לקיצור עבודת הוועדה.

8.               ישיבתה הבאה של הוועדה תתקיים ביום ב' בחשון התשס"ה (17.10.2004),  ובמהלכה יופיעו בפניה נציגי לשכות התיאום של הארגונים הכלכליים.  

רשמה : עו"ד לירן אבישר, עוזרת משפטית לוועדה