ירושלים:

פרוטוקול מס' 10 ו – 11 יאושרו על-ידי הוועדה לאחר שיתקבלו הערותיהם של מר עמיר פרץ, יו"ר ההסתדרות, ושל מר אוריאל לין, יו"ר איגוד לשכות המסחר, בהתאמה. 

העובדה שבית הדין משמש מחד כמגשר במסגרות לא פורמליות (בלשכת השופט, לשם דוגמא), ומאידך פוסק ומנהל הליך שיפוטי, אכן מייצרת בעיה משפטית מסויימת. עם זאת, נראה שבצוק העיתים, אין דרך אחרת ליישב את סכסוכי העבודה. זאת ועוד, הלכה למעשה פסיקות בית הדין מקובלות על הצדדים, והם בדרך-כלל מכבדים אותן.

לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים סבורה כי יש לשמור על בית הדין כערכאה נפרדת. בית הדין לעבודה תרם תרומה מכרעת להתפתחותו של משפט העבודה, בדגש על בית הדין הארצי. שינוי מבנה בית הדין לעבודה יסיג את משפט העבודה, ואת יחסי העבודה בישראל לאחור. מקום בו מתעוררת בעיה נקודתית בתפקוד בית הדין, יש להקים ועדה שתגבש פתרונות שייעלו את תפקוד בית הדין. בעבר הוקמו ועדות כאמור, לדוגמא לעניין תיקוני חקיקה לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, ולעניין אתיקה של נציגי ציבור. לוועדות אלו היו שותפים נציגי המעסיקים, ויישום המלצותיהן ירים תרומה חשובה לתפקוד בית הדין.

 לעניין נציגי ציבור הוער, כי מסקנות ועדת אליאסוף בהקשר זה כבר הביאו לשיפור ניכר בנושא זה. עו"ד זילברשץ, שהינו חבר ועדת המינויים של נציגי ציבור, ציין בפני הוועדה כי אין כיום בעיה של מינויים פוליטיים, אם כי יש עדיין מינויים משיקולים זרים, זאת הוא מייחס, בין השאר, לשכרם הגבוה של נציגי הציבור. עו"ד זילברשץ ציין כי בעת האחרונה נוסחו נוהלים לעבודת הוועדה וקריטריונים לעניין הכשירות של נציגי ציבור, ואלה  אושרו על-ידי שר המשפטים.
צויין כי לשכת התיאום תומכת בצמצום מספר  נציגי הציבור בבתי הדין.  כמו כן, מוצע כי נציגי ציבור לבית הדין הארצי לעבודה יתקבלו לאחר ראיון אישי.

מוצע כי האחריות לבית הדין לעבודה תרוכז אצל שר המשפטים, ולא תפוצל בין שר המשפטים לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה.

לעניין הצעת משרד האוצר להטמיע את בתי הדין האיזוריים במערכת בתי המשפט הכלליים ולהותיר ערכאת ערעור מתמחה אחת במסגרת בית המשפט המחוזי- זהו מבנה ארגוני לא נכון, מדובר בפירמידה מקצועית ואי אפשר להפריד בין שני חלקיה. גם לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לא תמיד שבעת רצון מהפסיקה, אך אנשי האוצר יודעים, שככלל, בית הדין נותן למשק הישראלי שירות חשוב. מר עודד טירה ציין כי הוא מוכן להידבר עם האוצר בקשר לעמדתו בעניין זה.
נציג האוצר ציין בהתייחס לכך, כי יש לבחון את בית הדין גם בעיניים   של המעסיק ביומיום, ולא רק דרך המשברים הגדולים במשק. משרד האוצר מעוניין להשיג יציבות וודאות במערכת יחסי העבודה. כאשר יש אי הסכמה בין הצדדים למערכת יחסי העבודה והולכים לבית המשפט, עושים זאת מתוך מטרה לקבל פסיקה, בפועל בית הדין מכניס את הצדדים להליכי גישור, שאין שום ודאות לגבי התוצרים הסופיים שלהם. נציג האוצר ציין כי, לעת הזאת,  משרד האוצר לא שינה מעמדתו כפי שהוצגה בפני הוועדה.

יו"ר הוועדה ציין, כי עם התקדמות דיוני הוועדה, ולאחר שנשמעו בפניה חלק נכבד מהגורמים שתוכננו להופיע בפניה, נוצר הרושם כי עמדות הצדדים העיקריים ליחסי העבודה מתקרבות, וכי יש סיכוי להגיע לעמדה משותפת ביחס לנושאים המעסיקים את הוועדה. מובן שאין בעמדה מוסכמת מעין זו כדי לחייב את הוועדה, אך, ככל שהיא תהיה סבירה, יינתן לה משקל ראוי במסגרת השיקולים שיעמדו בפני הוועדה בבואה לגבש מסקנותיה והמלצותיה. הוועדה אישרה את הצעת יו"ר הוועדה שהוא ייפגש עם נציגות בכירה של משרד האוצר כדי לברר את עמדת משרד האוצר בנדון.

רשמה : עו"ד לירן אבישר, עוזרת משפטית לוועדה