ירושלים:

סיכום הדיון של הוועדה פורסם באינטרנט, על דרך טעות, בטרם הובא לאישור הוועדה. סוכם כי חברי הוועדה יעבירו לעוזרת המשפטית לוועדה הערותיהם לפרוטוקול תוך יומיים מיום ההתכנסות, ובמידת הצורך יפורסם באינטרנט הפרוטוקול המתוקן. 

נציבות שירות המדינה החליטה כי לא תוגש עמדה מטעמה, וכי היא מצטרפת לעמדת משרד האוצר.

לא יוגש לוועדה נייר עמדה בשם משרד המשפטים, הן מהטעם שמדובר בוועדה הממליצה לשר המשפטים, והן מהטעם שנציג משרד המשפטים בוועדה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה), אמור לגבש עמדה במסגרת דיוני הוועדה, עם זאת, במשרד המשפטים גישות שונות לנושא, והן יובאו בפני הוועדה על ידי שני נציגים שיקדימו להופעתם ניירות עמדה.

מוצע לבקש את סגן נשיא בית המשפט השלום לענייני משפחה להופיע בפני הוועדה ולתאר את אופן הפעולה של בית המשפט לענייני משפחה, בהיותו מודל האלטרנטיבי המוצע על-ידי גורמים שונים למבנה בית הדין לעבודה.

בישיבתה הבאה של הוועדה ביום 05/09/04, יופיע בפניה יו"ר ההסתדרות החדשה, מר עמיר פרץ. כמו כן בישיבתה של הוועדה ביום 19/09/04 יופיעו בפניה מר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר,  והיועצת המשפטית של המוסד לביטוח לאומי, הגב' רות הורן.

מהנתונים שהובאו בפני הוועדה עולה כי מוגשות מעט מאד עתירות לבג"צ נגד החלטות בית הדין הארצי לעבודה, והמיעוט שבמיעוט מתקבלות. עומדת לדיון השאלה האם ראוי שתהיה ביקורת שיפוטית של בית המשפט העליון על בית הדין הארצי לעבודה, ואם כן, באיזה הליך ובאיזה היקף.
הוער, בפתח דבר, כי דיון זה רלבנטי בהנחה שלא מתבצע שילוב בית הדין לעבודה במערכת בתי המשפט הכלליים.

צויין כי למעבר להליך של בקשת רשות ערעור יש השלכה משמעותית שמקורה בבעיה משפטית הנוצרת כתוצאה מכך שבית הדין הארצי יושב בהליכים מסויימים כערכאה ראשונה (בעיקר בסכסוכים קיבוציים). במקרה זה, קובע סעיף 17 לחוק יסוד השפיטה, כי קיים ערעור בזכות על החלטותיו של בית משפט שהכריע ביושבו כערכאה ראשונה. יצויין, בהקשר זה, כי, לכאורה, חוק יסוד השפיטה לא חל על בית הדין לעבודה בהיותו בית דין ולא בית משפט, עם זאת, מדובר במצב אנומלי שיש להציע תיקונו, ומכל מקום, יש להביא בחשבון שאחת מהמשמעויות של ההמלצה לעבור להליך של בר"ע צפויה להיות מתן זכות ערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה, בנושאים מסויימים, לבית המשפט העליון. הדבר עשוי להשליך באופן משמעותי על מעמדו של בית הדין הארצי לעבודה, בעיקר כיון שהסכסוכים המובאים לפניו כערכאה ראשונה הם מהמורכבים והרגישים ביותר במשק, ובית הדין נותן הכרעה מהירה וודאית בסכסוכים אלה, שבד"כ אין אחריה ולא כלום,
היות והצדדים נוטים שלא להגיש בג"צ בסוג זה של סכסוכים. מעבר להליך של בר"ע יביא לכך שהמגרש המרכזי להכרעות בסכסוכים אלה יהיה בית המשפט העליון.

נציגי ציבור בבית הדין לעבודה-

סקירת השופט (בדימוס) יצחק אליאסוף -

בשיטת הממשל בישראל מקובל שיתוף נציגי ציבור בגופים מינהליים, גופים סטטוטוריים ומעין שיפוטיים. מדובר בהליכים אזרחיים ומינהליים ולא בהליכים פליליים. היתרון בשיתוף נציגי ציבור במותב מקורו בכך שהוא מאפשר ביטוי לעמדות של סקטורים מסויימים, מעודד את הנגישות של הפרטים לערכאות, מערב את הציבור בהליכי השפיטה ומבטיח מומחיות וחיבור בין ההליך השיפוטי לנעשה ב"שטח". ככלל, מגביר שיתוף נציגי הציבור את אמון הציבור ברשות השופטת. הקושי בשילוב נציגי ציבור נובע מכך ששיתופם מביא לסירבול ההליכים. נטען, בין היתר, כי הם אינם מופיעים לדיונים בצורה סדירה, כי אינם תורמים לדיון בנושאים משפטיים, וכי אין הקפדה על העדר תלות ביחס לארגונים שהמליצו עליהם ולנושאים בהם הם דנים. בשנת 1978 קבעה ועדת טרלו, שדנה בייעול הליכי השפיטה בבית הדין לעבודה, כי החששות שנציגי הציבור יהיו נציגים סקטוריאליים התבדו, וכי יש לשיתופם במותב תרומה משמעותית לעניין הסכסוכים הקיבוציים. בדו"ח ועדת אליאסוף הוצע שלא לשנות את המבנה הקיים, אלא לבחון את הליכי המינוי, הכשירות, ההכשרה ההערכה וההשתלמות של נציגי הציבור. 

כיום פועלים בבתי הדין לעבודה 750 נציגי ציבור..

ניירות העמדה התייחסו בהרחבה לנושא זה. על דרך ההכללה ניתן לאמר שההתייחסות היתה פרקטית. משרד האוצר הציע ביטול נציגי הציבור מטעמים של חיסכון כספי, בטענה שניתן להחליפם במינוי מומחים בעת שיתעורר צורך. כל הגופים האחרים שהעבירו הערותיהם לוועדה גרסו שיש לשמר את מוסד נציגי הציבור בשינויים. ההערות נגעו להיקף שיתוף נציגי הציבור, כשהוצע לוותר על שיתופם בסוגים מסויימים של עניינים, בפרט בסכסוכים בין פרטים, לדרך מיון נציגי הציבור, תנאי הכשירות שלהם והכשרתם.

הוער כי הנושא של נציגי ציבור במערכת שיפוטית, להבדיל מבית דין מינהלי, הוא חריג בנוף המשפט הישראלי, וכי לא נעשה מחקר מסודר הבוחן את תרומתם של נציגי הציבור לגופו של עניין. הוצע כי נציגות השופטים תשאל בהקשר זה לכשתופיע בפני הוועדה. 

סוכם כי העוזרת המשפטית לוועדה תרכז חומר רקע בנושא נציגי ציבור, לרבות משפט השוואתי. 

 רשמה : עו"ד לירן אבישר, עוזרת משפטית לוועדה