מערכת בתי הדין לעבודההועדה לבדיקת בתי הדין לעבודהישיבה מס' 13  
     

ירושלים:

  טז'  בחשון,   התשס"ה
31 
באוקטובר,  2004

 

ישיבה מס' 13 מיום טז'  בחשון התשס"ה (31.10.2004)

 

השתתפו:

פרופ' יצחק זמיר, שופט בית המשפט העליון (בדימוס) – יו"ר
מר יצחק אליאסוף, סגן נשיא ביה"ד הארצי לעבודה  (בדימוס) - חבר
פרופ' יוסף תמיר – חבר
עו"ד אורנה לין, יו"ר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין - חברה
השופט אלון גילון, נשיא בית משפט השלום – מרכז הוועדה
עו"ד לירן אבישר – עוזרת משפטית לוועדה
מר רותם פלג, משרד האוצר – משקיף
עו"ד אלון לוין, ההסתדרות החדשה - משקיף
 

מוזמנים:

עו"ד גדעון הולין, לשכת עורכי הדין
עו"ד שלומית רביד, לשכת עורכי הדין
עו"ד  גילה סמולסקי פייס, לשכת עורכי הדין
עו"ד עופר דקל, לשכת עורכי הדין
עו"ד אהוד שילוני, לשכת עורכי הדין
עו"ד לאה ופנר, מזכ"ל ההסתדרות הרפואית
עו"ד הדס לבני, ההסתדרות הרפואית

 

סיכום הדיון

 

1.

אישור פרוטוקולים -  

  פרוטוקול מס' 10 ו – 11 אושרו על-ידי הוועדה, ויפורסמו באתר האינטרנט של הוועדה.
2. עמדת לשכת עורכי הדין כפי שהובאה בפני הוועדה באמצעות נציגיה-
  א. עו"ד הולין הבהיר כי לשכת עורכי הדין מתנגדת לשילוב בתי הדין לעבודה במערכת בתי המשפט הכלליים, עם זאת הוסכם כי הנימוקים בהקשר זה הובאו בפני הוועדה במלואם, בין בנייר העמדה של הלשכה, ובין על-ידי גורמים אחרים שהופיעו בפני הוועדה, ולפיכך לשכת עורכי הדין תמצה את הטיעון בהקשר זה, באמירה הכללית דלעיל.
  ב. נציגי לשכת עורכי הדין ציינו כי האהדה לבית הדין לעבודה בקרב חברי הלשכה הינה חוצת מגזרים. עם זאת, בדיקת התפקוד של בית הדין לעבודה, לרבות לעניין כשלים אפשריים בתפקודו, היא בדיקה נחוצה וראויה. בהקשר זה הוער לעניין הטענות בדבר יעילות בית הדין, כי כלל מערכת המשפט סובלת מרעה חולה זו, וכי , ככלל, ניכרת מגמה שיפור של בית הדין לעבודה בתחום זה.
  ג. לעניין הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון על בית הדין הארצי לעבודה - הוועד המרכזי גורס כי רצוי שהביקורת השיפוטית תבוצע על דרך של בקשת רשות ערעור ((להלן: בר"ע). צויין כי יש במעבר מהליך הביקורת הבג"צי להליך של בר"ע משום אמירה כי יש עניין לפתח מנגנון ביקורת אחר, ואף קריאה לבית המשפט העליון להגביר את מעורבותו בהחלטות בית הדין הארצי לעבודה. חלק מנציגי הלשכה הביעו התנגדות לאפשרות שהוצגה בפניהם על-ידי יו"ר הועדה, לפיה על החלטת בית הדין הארצי כערכאה ראשונה יוגש בג"צ, ואילו על החלטתו כערכאת ערעור יוגש בר"ע.
  ה.

לעניין סמכויות בית הדין לעבודה - צויין כי בשונה מתחומי התמחות אחרים, שהינם ממוקדים יחסית, מערכת דיני העבודה כוללת נושאים רבים ומגוונים, ולפיכך יש הצדקה לרוחב הסמכויות של בית הדין. ככלל, סוברת לשכת עורכי הדין כי ככל שהעילה נגזרת מחיי העבודה צריך העניין להידון בבית הדין, וההכרעה בעניין זה צריך שתהא מהותית.
באשר לתביעות נזיקין אגב שביתות. מדובר במטריה נגררת לדיני העבודה, ומיקומה הטבעי הוא בית הדין לעבודה, גם כאשר מדובר בנזקיו של צד שלישי. אמנם, קיים סיכוי ממשי שבית המשפט ייתן פיצוי גבוה יותר מזה שיינתן בבית הדין לעבודה, וזאת במסגרת איזון האינטרסים הייחודי למשפט העבודה, אך זה אינו שיקול המחייב הוצאת הנושא מסמכויות בית הדין לעבודה.
באשר לענפי הביטוח הסוציאלי, צויין כי ככל שהם נגזרים מחיי העבודה מקומם הראוי הוא בבית הדין לעבודה. עם זאת הביעו חלק מנציגי הלשכה עמדה לפיה ככלל, אין הצדקה שנושאי הביטוח הלאומי וביטוח בריאות יכללו בסמכותו של בית הדין לעבודה.

  ו.

לעניין נציגי ציבור. בהקשר זה הובעו מספר עמדות על-ידי נציגי הלשכה השונים שהופיעו בפני הוועדה. ככלל, ביטאו נציגי הלשכה עמדה לפיה השתתפותם של נציגי הציבור במותב בית הדין חיונית מהטעם שהינם חלק אינהרנטי וחשוב מעולם העבודה ונוכחותם מביאה לאולם הדיונים כלים שאין בידי השופט המקצועי, וזאת אף על פי שלא תמיד ניתן להצביע בבירור על תרומתם הפעילה. הובעה אף עמדה לפיה אין קיום ייחודי לבית הדין לעבודה בהעדר נציגי ציבור. עם זאת, הוסכם כי יש קשיים רבים ושונים בתפקוד נציגי הציבור.  עו"ד סמולסקי פייס ציינה כי נציגי הציבור מקשים על התנהלות הדיון וגורמים להתמשכות ההליכים. פעמים רבות אינם מופיעים כלל לדיונים, ובדרך כלל, אף אינם מבטאים כל עמדה בפסק הדין. עו"ד סמולסקי פייס ציינה כי הדבר נתפס רע בעיני הלקוח, ופוגע במעמדו של בית הדין. הובעה עמדה לפיה המצב הקיים הוא תוצאה של חסר בכללים לגבי הכשרה, פיקוח וביקורת וכי מקור הקושי הוא ביחס של המערכת למוסד זה, שאינה תובענית דיה ביחס למבצעי תפקיד זה. ככלל, הובהר כי המגמה צריכה להיות ייעול המוסד ולא ביטולו.
לעניין אפשרות צמצום השתתפות נציגי הציבור במותבים בוטאו עמדות שונות. עו"ד הולין התנגד לאפשרות לבטל את השתתפות נציגי הציבור בדיונים בנושא סכסוכי היחיד, והציע לבחון את הצורך בהשתתפות נציגי ציבור לפי קריטריון של סוג העילה. עו"ד סמולסקי-פיס הציעה  לבחון אפשרות ששאלות עובדתיות, שהן חלק ניכר מהסכסוכים בבית הדין, יוכרעו על-ידי שופטים מקצועיים בלבד. עו"ד יניסקי רביד הציעה לבחון את קריטריון שווי התביעה לעניין צמצום השתתפות נציגי ציבור במותבים.
באשר להפניית גישורים לנציגי ציבור. עו"ד הולין גרס כי כשם ששופטים אינם מנהלים הליכי גישור, כך אין לאפשר לנציגי ציבור לעסוק בכך, הדבר פותח פתח לתופעות שליליות דוגמת מצבים בהם נציגי הציבור עושים לביתם. עו"ד יניסקי רביד ציינה כי הגישור רצוי מאוד בתחום דיני העבודה, שהוא מאוד אמוציונאלי מטבעו, וכי ניתן לשלב מגשרים חיצוניים תחת נציגי הציבור.  עו"ד פסי ועו"ד שילוני ציינו כי הגישור בפני נציגי ציבור משמש, ככלל, כלי פרקטי ויעיל. הוצע כי כאשר שווי התביעה נמוך יופנו הצדדים למסגרת פישורית. במקרים אלה, השירות של בית הדין, באמצעות נציגי הציבור, חיוני, שכן אנשים קשי יום לא יפנו מיוזמתם למגשר.

3.

עמדת ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן: הר"י), כפי שהובאה בפני הוועדה באמצעות נציגותיה -

  א. בפתח הדבר ניתנה סקירה על ההסתדרות הרפואית בישראל ופועלה. ההסתדרות הרפואית מייצגת ישירות את כלל ציבור הרופאים בישראל, ומהווה ארגון גג לארגוני הרופאים השונים המאוגדים לפי השתייכותם הארגונית והמקצועית של הרופאים. ההסתדרות הרפואית עוסקת במיגוון רחב של נושאים ביניהם דאגה לתנאי עבודתם של הרופאים ולקידום המקצוע, יוזמות לשיפור וקידום מערכת הבריאות ואיכות הטיפול הרפואי בישראל, וגיבוש כללי אתיקה רפואית ואכיפתם.  (להרחבה ראו עמ' 3 לנייר העמדה שהוגש לוועדה).
  ב.

בית הדין לעבודה הוא גוף שיפוטי יחודי המותאם למאפיינים הייחודיים של דיני העבודה, ולצרכים שמקורם ביחסי העבודה. בית הדין מתמחה בתחומו, ומכיר היטב את מערכות היחסים המורכבות הנדונות בפניו, משכך ביכולתו לעמוד על האינטרסים והצרכים האמיתיים של הצדדים, לרבות הצורך בפתרונות מהירים וזמניים. בית הדין, באמצעות הגמישות הפרוצדוראלית המאפיינת אותו, ומגוון השיקולים הרחב העומד לנגד עיניו, מייצר מסגרת שתאפשר לצדדים להמשיך ולעבוד יחד תוך כדי הסכסוך ולאחריו, הוא מצליח להביא את הצדדים להסכמה ולייצר פתרונות גמישים ויצירתיים.
יוער כי ייחודיותו וחשיבותו של בית הדין באה לו בין היתר מתפקידו החשוב בקידום מדיניות הרווחה, וברגישות ובנגישות שהוא מאפשר ל"אזרח הקטן" בתחומים אלה.

  ג. לעניין נציגי ציבור. שיתופם של נציגי ציבור תורם לביסוס אמון הציבור בבית הדין. נציגי הציבור מבטיחים העדר ניכור, ומשפרים את נגישותו של האזרח לבית הדין הן בתחום סכסוכי העבודה האינדיבידואליים והן בתחום הרווחה. זאת ועוד, שיתופם של נציגי הציבור מאפשר להביא בחשבון אינטרסים מגוונים במישור החברתי, הכלכלי והתעשייתי. הם משלבים בדיון שיקולים שעניינם נוהגים מקובלים בשוק ועניינים פנימיים של ארגוני עובדים ומעסיקים שאינם בתחום מומחיותו של השופט. הוער כי נוכחותם של נציגי ציבור בתיקי חוק ביטוח בריאות ממלכתי חיונית ביותר. מדובר במתדיין שעבר לא פעם דרך ייסורים שהביאה אותו לבית הדין, ונוכחותם של נציגי הציבור משדרת לו תחושה של הקשבה ופתיחות
  ד. לעניין יעילותה של מערכת בתי הדין לעבודה. לא ניתן לשפוט את יעילותה של המערכת ביחס למערכת בתי המשפט הכלליים, וזאת בהתחשב בייחודיותה. אופיים של התיקים מחייב טיפול מתמשך. בבית הדין לעבודה לא "גומרים תיק", כי אם מיישבים סכסוך. יתרה מזאת, תיקים רבים הינם בעלי השלכות רוחב שדנות בסוגיות כבדות משקל, המצריכות זמן דיונים ממושך. עוד צויין, כי פעמים רבות משמש בית הדין רק מסגרת למו"מ, וכל מטרתם של הצדדים בפנייתם לבית הדין היא יצירת מסגרת כזאת, בעוד התיק תלוי ועומד. ככל שהדבר נוגע להיבט התקציבי, מוצע להעמיד מנגד לעלויות הכרוכות בקיומו של בית דין עצמאי את ימי השביתה שחסך בית הדין לעבודה למשק בשנים האחרונות.
  ה. לעניין שילוב בית הדין לעבודה במערכת בתי המשפט הכלליים. לאור מאפייניו הייחודיים של בית הדין לעבודה, ובשים לב למענה שהוא נותן לצרכים בתחום יחסי העבודה במשק הישראלי, יש לחזק את מעמדו ולשמור על עצמאותו של בית הדין, כדי להבטיח המשך התקיימות המאפיינים הייחודיים הללו. מעמדו של בית הדין חשוב בעת הזאת יותר מבעבר, שכן ניכרת פגיעה של המדינה במאזן הכוחות ובתרבות יחסי העבודה במשק. המדינה עושה שימוש הולך וגובר בכוחה כ"ריבון" כדי להשיג יתרונות יחסיים כמעסיק במגרש יחסי העבודה. יוער, כי שינוי מבני במערכת בית הדין לעבודה, במסגרתו ישמרו כל מאפייניו הייחודיים של בית הדין לעבודה, לא יצמיח כל תועלת. משכך, יש להותיר על כנו את המצב הקיים. 
  ו.

לעניין הביקורת השיפוטית על בית הדין הארצי לעבודה – מוצע להשאיר את המצב הקיים על כנו. העובדה שבית הדין הארצי נתפס כערכאה עליונה נותנת לו את המשקל הראוי, ומבטיחה את מעמדו.

  ז. לעניין סמכויות בית הדין – סמכויות השיפוט שלפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי צריכות להישאר בידי בית הדין. בית הדין מכיר את המערכת הרפואית ואת מדיניות הרווחה. נכון הדבר גם לעניין הטיפול בפיצוי נפגעי גזזת. בית המשפט הכללי אינו חשוף לשיקולים המאפיינים את המערכות המדוברות, ובהתאם אינו ער ורגיש, כבית הדין לעבודה, למצוקת הפרט במאבקו מול המערכות האמורות.
   
   
 

רשמה : עו"ד לירן אבישר, עוזרת משפטית לוועדה