ירושלים:

אישור פרוטוקולים -  

לעניין סמכויות בית הדין לעבודה - צויין כי בשונה מתחומי התמחות אחרים, שהינם ממוקדים יחסית, מערכת דיני העבודה כוללת נושאים רבים ומגוונים, ולפיכך יש הצדקה לרוחב הסמכויות של בית הדין. ככלל, סוברת לשכת עורכי הדין כי ככל שהעילה נגזרת מחיי העבודה צריך העניין להידון בבית הדין, וההכרעה בעניין זה צריך שתהא מהותית.
באשר לתביעות נזיקין אגב שביתות. מדובר במטריה נגררת לדיני העבודה, ומיקומה הטבעי הוא בית הדין לעבודה, גם כאשר מדובר בנזקיו של צד שלישי. אמנם, קיים סיכוי ממשי שבית המשפט ייתן פיצוי גבוה יותר מזה שיינתן בבית הדין לעבודה, וזאת במסגרת איזון האינטרסים הייחודי למשפט העבודה, אך זה אינו שיקול המחייב הוצאת הנושא מסמכויות בית הדין לעבודה.
באשר לענפי הביטוח הסוציאלי, צויין כי ככל שהם נגזרים מחיי העבודה מקומם הראוי הוא בבית הדין לעבודה. עם זאת הביעו חלק מנציגי הלשכה עמדה לפיה ככלל, אין הצדקה שנושאי הביטוח הלאומי וביטוח בריאות יכללו בסמכותו של בית הדין לעבודה.

לעניין נציגי ציבור. בהקשר זה הובעו מספר עמדות על-ידי נציגי הלשכה השונים שהופיעו בפני הוועדה. ככלל, ביטאו נציגי הלשכה עמדה לפיה השתתפותם של נציגי הציבור במותב בית הדין חיונית מהטעם שהינם חלק אינהרנטי וחשוב מעולם העבודה ונוכחותם מביאה לאולם הדיונים כלים שאין בידי השופט המקצועי, וזאת אף על פי שלא תמיד ניתן להצביע בבירור על תרומתם הפעילה. הובעה אף עמדה לפיה אין קיום ייחודי לבית הדין לעבודה בהעדר נציגי ציבור. עם זאת, הוסכם כי יש קשיים רבים ושונים בתפקוד נציגי הציבור.  עו"ד סמולסקי פייס ציינה כי נציגי הציבור מקשים על התנהלות הדיון וגורמים להתמשכות ההליכים. פעמים רבות אינם מופיעים כלל לדיונים, ובדרך כלל, אף אינם מבטאים כל עמדה בפסק הדין. עו"ד סמולסקי פייס ציינה כי הדבר נתפס רע בעיני הלקוח, ופוגע במעמדו של בית הדין. הובעה עמדה לפיה המצב הקיים הוא תוצאה של חסר בכללים לגבי הכשרה, פיקוח וביקורת וכי מקור הקושי הוא ביחס של המערכת למוסד זה, שאינה תובענית דיה ביחס למבצעי תפקיד זה. ככלל, הובהר כי המגמה צריכה להיות ייעול המוסד ולא ביטולו.
לעניין אפשרות צמצום השתתפות נציגי הציבור במותבים בוטאו עמדות שונות. עו"ד הולין התנגד לאפשרות לבטל את השתתפות נציגי הציבור בדיונים בנושא סכסוכי היחיד, והציע לבחון את הצורך בהשתתפות נציגי ציבור לפי קריטריון של סוג העילה. עו"ד סמולסקי-פיס הציעה  לבחון אפשרות ששאלות עובדתיות, שהן חלק ניכר מהסכסוכים בבית הדין, יוכרעו על-ידי שופטים מקצועיים בלבד. עו"ד יניסקי רביד הציעה לבחון את קריטריון שווי התביעה לעניין צמצום השתתפות נציגי ציבור במותבים.
באשר להפניית גישורים לנציגי ציבור. עו"ד הולין גרס כי כשם ששופטים אינם מנהלים הליכי גישור, כך אין לאפשר לנציגי ציבור לעסוק בכך, הדבר פותח פתח לתופעות שליליות דוגמת מצבים בהם נציגי הציבור עושים לביתם. עו"ד יניסקי רביד ציינה כי הגישור רצוי מאוד בתחום דיני העבודה, שהוא מאוד אמוציונאלי מטבעו, וכי ניתן לשלב מגשרים חיצוניים תחת נציגי הציבור.  עו"ד פסי ועו"ד שילוני ציינו כי הגישור בפני נציגי ציבור משמש, ככלל, כלי פרקטי ויעיל. הוצע כי כאשר שווי התביעה נמוך יופנו הצדדים למסגרת פישורית. במקרים אלה, השירות של בית הדין, באמצעות נציגי הציבור, חיוני, שכן אנשים קשי יום לא יפנו מיוזמתם למגשר.

עמדת ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן: הר"י), כפי שהובאה בפני הוועדה באמצעות נציגותיה -

בית הדין לעבודה הוא גוף שיפוטי יחודי המותאם למאפיינים הייחודיים של דיני העבודה, ולצרכים שמקורם ביחסי העבודה. בית הדין מתמחה בתחומו, ומכיר היטב את מערכות היחסים המורכבות הנדונות בפניו, משכך ביכולתו לעמוד על האינטרסים והצרכים האמיתיים של הצדדים, לרבות הצורך בפתרונות מהירים וזמניים. בית הדין, באמצעות הגמישות הפרוצדוראלית המאפיינת אותו, ומגוון השיקולים הרחב העומד לנגד עיניו, מייצר מסגרת שתאפשר לצדדים להמשיך ולעבוד יחד תוך כדי הסכסוך ולאחריו, הוא מצליח להביא את הצדדים להסכמה ולייצר פתרונות גמישים ויצירתיים.
יוער כי ייחודיותו וחשיבותו של בית הדין באה לו בין היתר מתפקידו החשוב בקידום מדיניות הרווחה, וברגישות ובנגישות שהוא מאפשר ל"אזרח הקטן" בתחומים אלה.

לעניין הביקורת השיפוטית על בית הדין הארצי לעבודה – מוצע להשאיר את המצב הקיים על כנו. העובדה שבית הדין הארצי נתפס כערכאה עליונה נותנת לו את המשקל הראוי, ומבטיחה את מעמדו.

רשמה : עו"ד לירן אבישר, עוזרת משפטית לוועדה