ירושלים:

לעניין שילוב בית הדין לעבודה במערכת בתי המשפט הכלליים.  יש חשיבות ניכרת בקיומם של בתי הדין האזוריים כמערכת מומחית עצמאית, הכפופה לביקורת השיפוטית של בית הדין הארצי. השלכות הפסיקה בתחום דיני העבודה הינן רחבות, לרבות בסכסוך היחיד. שילוב, תוך קביעת ערכאת ביקורת שאינה מומחית, יביא לחוסר אחידות וחוסר ודאות בפסיקה בתחום דיני העבודה.

אחד הקשיים המרכזיים שנציגות השופטים רואה בשילוב הוא בהיבט המינהלי. נשיא בית הדין הארצי מנהל את בית הדין במכלול היבטים, לרבות קביעת סדרי עדיפויות, מתן הכוונה מקצועית, קידום פרוייקטים וטיפול בקשיים של בית הדין. שילוב בתי הדין לעבודה במערכת בתי המשפט הכלליים, תוך הכפפתם לנשיאי בית המשפט השלום, יביא, מטבע הדברים, לדחיקתם ולדחיקתו של משפט העבודה לקרן זווית במסגרת סדרי העדיפות הכלליים של נשיא בית משפט שלום.

 מערכת בתי המשפט הכללית מתנהלת באופן שונה לחלוטין ממערכת בתי הדין לעבודה, כפועל יוצא מייחודיות משפט העבודה. קשה לראות את בתי משפט השלום מקיימים דיונים עם פרוצדורות מקלות בדומה לבית הדין לעבודה, מלווים סכסוכים בלא הכרעה, ומייצרים אווירה ידידותית ונוחה למתדיינים הרבים הלא מיוצגים. מדובר במנטליות שיפוטית שונה בתכלית, הנגזרת מהמטריה.
מעבר לכל יש לבחון את בית הדין, לעניין הצורך בשינוי מבני, במבחן התוצאה. דומה שאין חולק על הפיתוח המפואר של משפט העבודה, מאז הקמתו של בית הדין. בית הדין נחשב בזירה הבינלאומית כבית דין לעבודה מהמפותחים והמעניינים ביותר, ופסיקתו מוכרת ומוערכת במשפט הבינלאומי.

צויין כי בית הדין לעבודה משולב במערכת במידה הראויה, המערכת מיישמת את כלל הרפורמות המונהגות במערכת בתי המשפט הכלליים, שופטי בית הדין לוקחים חלק בהשתלמויות שמיועדות לכלל המערכת השיפוטית, ושיתוף הפעולה עם הנהלת בתי המשפט פורה.

שופטי בתי הדין האזוריים רואים בהטמעתם במערכת בתי משפט השלום פגיעה משמעותית במעמדם שכן בתי הדין האזוריים לעבודה הוקמו מלכתחילה כמערכת מקבילה לבתי משפט מחוזיים, והדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בכישורים הנדרשים לתפקיד שופט בית דין אזורי המקבילים לאלה של שופט מחוזי.  

צויין כי נציגות השופטים אינה רואה כל רבותא, לרבות בהיבט התקציבי, ברעיונות המדברים על שילוב בית הדין במערכת בתי משפט השלום, תוך שמירה על כל מאפייניה הייחודיים של מערכת בתי הדין לעבודה.

לעניין הטענות לגבי העדר יעילות של מערכת בתי הדין לעבודה - שופטי בית משפט השלום אינם יכולים לשמש קריטריון להשוואה לצורך בדיקת היעילות והתפוקות של שופטי בית הדין. בית הדין האזורי אינו מוגבל בסכומים. חלק מהתיקים דומים לתיקי בית משפט שלום, אך חלק נכבד מהם מקביל לתיקים המוגשים לבית משפט מחוזי, בהם תובענות ייצוגיות, בוררות, הטרדה מינית וכיוצא באלה.

הוער כי בנתוני האוצר בהקשר זה אין אחידות במדדים, והקריטריונים לפיהם נערכות הסטטיסטיקות לא ברורים. אכן היו פיגורים בבית הדין לעבודה, והם טופלו ביד קשה, הדו"חות המצויים בידינו ובידי הנהלת בתי המשפט מעידים על שיפור ניכר ומתמשך בהיבט זה.

לעניין הביקורת השיפוטית על החלטות בית הדין הארצי לעבודה - נציגות שופטי בית הדין לעבודה סבורה כי יש להשאיר את המצב על כנו. הדבר מבטיח את מימד הסופיות, החשוב לאין ערוך בסכסוכים קיבוציים, ואת המהירות והיעילות הדרושות בהכרעה בסכסוכי עבודה קיבוציים. מעבר להליך של בקשת רשות ערעור יגדיל את היקף ההתערבות וישנה את מבחן ההתערבות המצמצם שנקבע בבג"צ חטיב (בג"צ 525/84 נביל חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673). התוצאה של מעבר כזה היא, שהלכה למעשה, ובניגוד לקביעת המחוקק, שהטיל על בית הדין הארצי את המשימה של פיתוח משפט העבודה, הערכאה הפוסקת בדיני עבודה תהיה בית המשפט העליון, שכן בתיקים הגדולים והמשמעותיים סביר כי תוגש בקשת רשות ערעור, וזאת בהבדל ממיעוט הבג"צים המוגשים כיום, שרובם המכריע נדחה.

יש הבדל מהותי באמות המידה שמפעיל בית המשפט לעניין ההתערבות בין בר"ע לבג"צ.  בבג"צ רמת"א (בג"צ 8111/96 הסתדרות העובדים החדשה נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ, דינים עליון, סח, 31) קבע  בית המשפט העליון כי, לעניין ההתערבות, יש לתת משקל לעובדה שמדובר בבית משפט מומחה. המשמעות של מעבר לבר"ע היא כי בהליך שלישי יכול שופט, שאינו מומחה, להפוך החלטה של שבעה שופטים מומחים בדיני עבודה.

לעניין נציגי ציבור. נציגי ציבור מסורים  מסייעים בידי השופט באופן משמעותי. השופטים מפנימים מיד כאשר מדובר בנציגי ציבור איכותיים, ובהתאם הם משתפים אותם ומסתייעים בהם. השופט הראשי מכיר את נציגי הציבור ומשבץ אותם בהתאם לרשימת התיקים שבידיו. המגמה צריכה להיות שיפור נציגי הציבור ולא ביטול המוסד.

באשר לאפשרות צמצום ההשתתפות של נציגי הציבור בחלק מהדיונים, דוגמת סכסוכי היחיד, תוך קביעה שנציגי הציבור ישתתפו במותב, רק לבקשת הצדדים או השופט. נציגי השופטים ציינו כי הדבר מחייב קריטריונים ברורים, שכן שיקול דעת נרחב שאינו מעוגן בקריטריונים יביא לכך ששופטים מסויימים ישבו דרך קבע ללא נציגי ציבור, כביטוי להעדפה האישית שלהם. הוער כי יש לנקוט גישה זהירה בעניין ביטול נציגי הציבור בסכסוכי היחיד, כיון שסכסוכי היחיד הם פעמים רבות בעלי השלכות רוחב משמעותיות.

צויין כי תרומתם של נציגי הציבור בתחום הגישור פישור היא אדירה, ויש לשמר את המנגנון הזה, שחוסך למערכת עלויות ניכרות, שכן היקף ניכר של תיקים כלל לא מגיע להכרעה שיפוטית.

רשמה : עו"ד לירן אבישר, עוזרת משפטית לוועדה