| |
|
(17/11/2002)
|
בית המשפט העליון
לשכת הנשיא
הודעות נוהל
במהלך השנים הוצאו על ידי נשיאי בית המשפט העליון הודעות נוהל, הנוגעות לנוהגים במזכירויות בתי המשפט.
פרסום זה מהווה נוסח משולב של הודעות הנוהל השונות, וכן הודעות נוהל נוספות. הודעות אלה מחליפות את ההודעות הקודמות.
לשם הנוחות, יסומנו הודעות הנוהל השונות על פי סדר מספרי רץ, בצירוף השנה בה פורסם הנוהל.
|
(18/1/2009)
|
ככלל, ובאין הוראה אחרת של בית המשפט, לא יוגשו כרכי אסמכתאות שעניינן פסקי דין או החלטות של בתי משפט בישראל ובלבד שאלו פורסמו במסגרת פרסום רשמי (פד"י) או ניתן לאתרם במאגרי מידע מסחריים, בין בכרך נפרד ובין כנספחים לכתבי בי דין (הודעת ערעור, סיכומים, עיקרי טיעון וכדומה). אין באמור לעיל כדי למנוע הגשת אסמכתאות שאינן נכללות באמור לעיל או הגשה במסגרת נספחים לכתבי בי דין של אסמכתא אחת או מספר מועט של אסמכתאות שבעל הדין סבור שיש להן מרכזיות או חשיבות מיוחדת בהליך.
|
(17/11/2002)
|
כאשר מוגשת בקשה לפי תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, להגשת ראיות נוספות בערעור, אחרי שניתן צו סיכומים בכתב לפי תקנה 448 לתקנות, ינהג בית המשפט העליון כדלהלן:
1. בקשה להגשת ראיה נוספת תוגש בהתאם להוראותיה של תקנה 465 לתקנות, תציין עיקר מהותה של הראיה בלי לצרפה, ויובאו בה נימוקים להגשתה של הראיה בשלב זה של ההליכים.
2. הבקשה תומצא לבעלי הדין האחרים, ותכלול את תגובתם. לא הוספה התגובה, יצוין הטעם לכך.
3. הבקשה תידון על ידי שופט יחיד, אם לא החליט להעביר את הבקשה להחלטתו של המותב שידון בתיק.
4. כל עוד לא הוחלט להתיר את הגשת הראיה, לא תהיה בסיכומים בכתב התייחסות לראיה שהגשתה נתבקשה.
5. הותרה הגשת הראיה הנוספת, יתירו לבעלי הדין גם הגשת תוספת לסיכומים בין בכתב ובין בעל פה, הכל כאמור בהחלטה המתירה.
6. החלטה של המותב בעניין דחיית בקשה להגשה של הראיה הנוספת או הנמקתה יכול שתיכלל בפסק הדין.
|
(17/11/2002)
|
1. צורת הדיון במרבית הערעורים האזרחיים בבית המשפט העליון היא על דרך של סיכומים בכתב על-פי תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, צורת דיון זו יכולה לחול גם בערעורים בעניינים מינהליים.
2. הגשת סיכומים בכתב ובהשלמת טיעון בעל-פה היא הדרך הרגילה למיצוי זכות הטיעון בערעור. עם זאת, יתכנו מקרים בהם יוחלט כי די בהגשת סיכומים בכתב. הדיון לפני ההרכב נועד להשלמת טיעון וכן נועד לאפשר לשופטי ההרכב:
א. לשאול את הצדדים שאלות הבהרה שעלו בעקבות הגשת סיכומי הטענות בכתב.
ב. להציע לצדדים דרך אחרת לסיום הסכסוך שלא באמצעות פסק הדין (למשל, גישור, חזרה מן
הערעור, פשרה וכדומה).
ג. משך הדיון שבעל-פה יהיה כפי שנקבע בהזמנה לדיון, ובהיעדר הוראה אחרת, בהתאם
למהלך הדיון.
|
(17/11/2002)
|
הגשת ערר על מעצר לבית המשפט העליון תהא בהמצאת כתב הערר לבית המשפט ובמקביל לפרקליטות המדינה. הערר יכלול את הפרטים הבאים:
1. ההחלטות שניתנו בעניין, לרבות החלטות בית המשפט השלום.
2. שם לשכת התביעה או פרקליטות המחוז, אשר הופיעו בהליך נשוא הערר.
3. מועדי דיון שאינם נוחים למגיש הבקשה. לא יצוינו מועדים אלה ייקבע המועד תוך הנחה כי כל המועדים נוחים.
הוראה זו חלה הן על הגשת ערר במזכירות בית המשפט והן על הגשת ערר באמצעות הדואר. במקרה הראשון יצורף לכתב הערר אישור מאת פרקליטות המדינה בדבר המצאת כתב הערר לידיה. במקרה השני יצוין בכתב הערר כי עותק ממנו הומצא גם לפרקליטות המדינה.
|
(17/11/2002)
|
בקשה לשינוי מועד דיון: בקשה לשינוי מועד דיון שנקבע בכל הליך שהוא המוגשת לבית המשפט העליון תוגש בצירוף תגובת שאר הצדדים להליך או הסבר לאי צרוף התגובה.
גם במקרים של אי הסכמה – יצוינו תאריכי דיון חלופיים המוסכמים על כל בעלי הדין.
בקשה לקביעת מועד דיון: בקשה לקביעת מועד דיון בכל הליך שהוא המוגשת לבית המשפט העליון תוגש בצירוף תגובת שאר הצדדים להליך או הסבר לאי צרוף התגובה.
האמור לעיל יחול רק על בעלי דין המיוצגים על ידי עורך דין.
|
(17/11/2002)
|
1. בקביעת שיעור שכר טרחת עורך-הדין רשאי בית המשפט להביא בחשבון הסכם שכר-טרחה בכתב שנערך בין עורך-הדין ללקוחו שהוגש על ידי עורך-הדין במהלך סיכומיו שבעל-פה, או צורף לסיכומיו שבכתב.
2. אין בהודעת נוהל זו כדי להטיל חובה על עורך-הדין להגיש הסכם שכר-טרחה כאמור, או לצרפו לסיכומיו, ואין בה כדי לקבוע מה, אם בכלל, המשקל שיש לייחס להסכם בקביעת שיעור שכר-הטרחה.
|
(17/11/2002)
|
עתירה המוגשת לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק על ידי יותר מעותר אחד, תיתמך בתצהירים של כל העותרים. אולם, אם יצהיר אחד העותרים כי העובדות שהוא מצהיר עליהן ידועות לו אישית, ניתן יהיה להסתפק בתצהירו. כל תצהיר יתייחס לעובדות שהן בתחום ידיעתו של המצהיר כמפורט בתקנה 2 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, תשמ"ד - 1984.
|
(17/11/2002)
|
בכל ההליכים הנפתחים בבית המשפט יש להגיש עותקים במספר הנדרש על פי הדין החל על אותו הליך, וכל עותק יישא חתימות כעותק מקור. צילום של עותק מקור לא יתקבל, אלא אם כן אושר כדין.
הנחיה זו אינה חלה על ערעורים המוגשים על ידי אסירים.
|
(17/11/2002)
|
כל כתב בי-דין המוגש לבית משפט יישא תאריך עריכתו.
|
(17/11/2002)
|
1. לתצהיר בעברית הנחתם על ידי מי שאיננו דובר השפה העברית תתווסף הצהרת עורך הדין שערך אותו, כי הוא שולט בשפתו של המצהיר ובעברית, כי תרגם למצהיר את התצהיר, וכי לאחר שהמצהיר הבין את האמור בתצהיר חתם בפניו.
2. התצהיר המצורף לכתב טענות יהיה התצהיר המקורי, או עותק שלו אם הוא אושר כדין.
3. על אף האמור בס"ק 2 שלעיל, בהליכי ביניים במסגרת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק (להבדיל מן העתירה עצמה או תצהיר תשובה לצו על תנאי) ניתן יהיה לצרף לכתב טענות העתק של תצהיר מקורי, ובלבד שבידי בעל הדין מצוי גם התצהיר המקורי והוא יוכל להביאו לפני בית המשפט אם יתבקש לעשות כן.
|
(17/11/2002)
|
בקשה המוגשת, בגדרו של הליך תלוי ועומד בבית המשפט, תוגש בצירוף תגובתם של יתר בעלי הדין. לא צורפה תגובת בעלי הדין, כולם או מקצתם, יצוין הטעם לכך. הוראת נוהל זו חלה במקרים הבאים:
1. א. בקשה לשינוי המועדים הקבועים לשם עשיית פעולה המתחייבת לפי תקנות סדרי הדין או הוראת בית משפט, לרבות הפקדת עירבון, המצאת תיק מוצגים, עיקרי טיעון, הגשת תשובה, הגשת תגובה, הגשת תצהיר תשובה, שינוי באורך הסכומים.
ב. על אף האמור בסעיף א' שלעיל, בקשה להארכת מועד לשם עשיית פעולה שמועדה נקבע על ידי בית המשפט, על טעמיה, תוכל להיות מוגשת לבית המשפט אף ללא תגובות יתר בעלי הדין, ובלבד שהאורכה המבוקשת אינה עולה על יומיים.
2. בקשה לצירוף בעל דין, למחיקתו של בעל דין, לשינוי מעמדו למעמד פורמלי, לחילופי בעל דין.
3. בקשה לפסיקת הוצאות.
4. בקשה לתיקון כתב בי דין וכן בקשות למחיקת כתבי טענות או חלק מהם.
5. בקשה לאיסור פרסום, דיון בדלתיים סגורות או לביטולם.
6. בקשה לתיקון פסק דין או החלטה, לרבות בקשה לתיקון טעות סופר.
7. בקשה לאיחוד דיון או להפרדתו.
8. בקשה להוספת ראיה או להוצאת ראיה.
9. בקשה להוספת אסמכתא.
10. בקשה לעיכוב ביצוע.
11. בקשה להגשת תצהיר נוסף או תצהיר משלים או כתב תשובה נוסף או כתב תגובה נוסף.
|
(17/11/2002)
|
הוגש ערעור על החלטה או פסק דין של רשם , יראו אותו כסיכום טענות בכתב מטעם המערער.
|
(17/11/2002)
|
1. ערעור מינהלי, עתירה מינהלית ותובענה מינהלית יוגשו למדור המינהלי בבית המשפט המחוזי.
2. תיק מעורב, הכולל עניין הנתון לסמכות בית המשפט לענינים מינהליים וענין הנתון לסמכות בית משפט אחר, יוגש למדור המינהלי ויובא לפני שופט מינהלי. התיק יידון לפני שופט מינהלי, והוא אם לא הורה בית המשפט על פיצולו.
לעניין זה , תיק מעורב – תיק אזרחי ותיק מינהלי הנתון לסמכות בית המשפט בו הוגש.
|
(17/11/2002)
|
הנהלים קובעים את דרכי עבודת מזכירויות בתי המשפט. המזכירות רשאית לדחות קבלתו לרישום של כתב בי דין, אשר אינו עונה על דרישות הדין, אך לפי בקשת בעל דין יובא כל עניין לפני הרשם לעיון ולהכרעה.
|
(17/11/2002)
|
1. ערעור על בית המשפט לעניינים מינהליים יסומן באותיות עע"מ.
2. בקשת רשות ערעור תסומן בר"מ.
3. בקשות שונות יסומנו בש"מ.
|
(17/11/2002)
|
בקשה לחילופי ייצוג או להפסקת ייצוג או שינויו, תכלול את הנתונים הבאים:
1. עמדת בעל הדין המיוצג ביחס לבקשה, ובהעדרה - הטעם לכך.
2. המועד הקבוע לדיון.
3. הודעה כי מועד הדיון ידוע לבעל הדין. לא נמסרה הודעה, ייחשב המועד כידוע לבעל הדין.
4. מען למסירת כתבי בי דין. לא נמסר מען כאמור, ימשיך מענו של עורך הדין לשמש מען להמצאה, והוא אם לא הורה בית המשפט אחרת.
|
(17/11/2002)
|
1. בקשה המוגשת לבית המשפט תפרט את שמות בעלי הדין בסדר בו הופיעו על גבי כתב הטענות הראשון שהוגש בהליך העיקרי, תוך שמירת כינוי בעלי הדין באותו הליך. הכותרת של הבקשה תציין מיהו המבקש, על פי כינויו בכתב הטענות הראשון.
לדוגמא: בקשה מטעם המשיבה 4 בע"א, בג"ץ או ע"פ, תציין את כינויי בעלי הדין כפי שהופיעו בערעור או בעתירה, ותישא את הכותרת "בקשת המשיבה 4". היתה הבקשה מופנית רק כנגד חלק מבעלי הדין למשל המערער והמשיבה 3 בערעור, יצויינו אותם בעלי דין: "בקשת המשיבה 4 (נגד המערער והמשיבה 3)".
2. תגובות בעלי הדין יערכו באותה מתכונת, וגם בהן יזוהו בעלי הדין על פי הכינוי בכתב הטענות הראשון. התגובה תזהה את הבקשה אליה היא מתייחסת. לדוגמא, "תשובת המערער לבקשת המשיבה 4".
3. היה בעל הדין מיוצג, יירשם בכותרת כתב בי הדין שם עורך הדין המייצג אותו, מענו, מס' הטלפון, מס' הפקסימיליה וכתובת ה-E-MAIL שלו, אם יש כזו. כן יצויין בכתב בי הדין מס' הרשיון של עורך הדין המטפל בתיק.
לא היה בעל הדין מיוצג, יירשם בכותרת כתב בי הדין מענו, מס' הטלפון, מס' פקסימיליה וכתובת E-MAIL, אם יש כאלה.
4. בקשות ביניים המוגשות לבית המשפט העליון, מסומנות על פי מספר ההליך העיקרי, כאשר כל בקשה מזוהה באמצעות אותיות א"ב. המשיבים לבקשות השונות יציינו בראש תשובתם את האות המסמנת את הליך הביניים. למשל, ע"א 220/01 י"א.
|
(17/11/2002)
|
בבקשה לשינוי מועד בהגשת סיכומים לבית המשפט יכללו:
1. תגובות כל בעלי הדין ותחול הנחיה 6/98 (תגובות יתר בעלי הדין).
2. הסדר דיוני מוסכם, הקובע את המועדים להגשת סיכומים על ידי יתר בעלי הדין. המועדים ינקבו במדויק (יום; חודש; שנה). לא צורף הסדר דיוני יוסבר הטעם לכך.
|
(17/11/2002)
|
בכל הליך או בקשה בהליך המוגשים לבית משפט יצוין בפתח הדברים, על ידי עורך המסמך, כי עותק מכתבי בית הדין הומצא ליתר בעלי הדין בד בבד עם המצאתם לבית המשפט או יומצא באופן מיידי.
|
(17/11/2002)
|
יראו המצאה של כל כתב בי דין לבית המשפט או ממנו באמצעות דואר אלקטרוני - כהמצאה כדין, אם נהגו בה כמצוות התקנות המתייחסות להמצאה באמצעות הפקסימיליה, והוא רק כאשר ב"כ בעלי דין ציין מען המצאה אלקטרוני בראש כתב בי דין.
|
(18/7/2005)
|
1. עורך דין שמונה סניגור על ידי בית המשפט, ומבקש כי ייפסק לזכותו שכר טירחה, יגיש בקשתו לבית המשפט בצירוף עמדתה של הסנגוריה הציבורית.
2. בקשה כאמור תיפתח בבית המשפט כבש"א (בקשות שונות - אזרחי), בלא קשר לסוג ההליך בגינו מתבקשת פסיקת שכר הטרחה.
|
(18/7/2005)
|
1. בקשה להארכת תקופה לנקיטת הליך שבעקבות פסק דין או החלטה (כגון: ערעור או בקשת רשות ערעור) תוגש בצירוף המסמכים הבאים:
א. ההחלטה או פסק הדין מושא הבקשה.
ב. תצהיר לתמיכה בעובדות האמורות בבקשה.
2. בבקשה להארכת תקופה כאמור יציין בעל הדין את המועדים המדויקים כדלקמן:
א. התאריך (יום; חודש; שנה) בו קיבל את ההחלטה או פסק הדין.
ב. התאריך (יום; חודש; שנה) שעד אליו מתבקשת הארכה.
3. הנחיה 6/98 (תגובות יתר בעלי הדין) – תחול גם על בקשה זו.
|
(1/11/2005)
|
א) צד המעוניין לשנות מועד דיון (בין הקדמת מועד הדיון ובין דחייתו), יגיש לבית המשפט בקשה מנומקת בכתב, בצירוף תגובות יתר בעלי הדין. הבקשה תציין את מועד הדיון הקבוע בתיק.
ב) בקשה כאמור בסעיף קטן א' דלעיל אשר תוגש פחות מ – 14 ימים מיום הדיון שנקבע תפרט את הסיבה להגשתה סמוך למועד הדיון. בקשה שתוגש תוך פחות מ – 14 ימים כאמור עלולה להיות מסורבת במקרים בהם ניתן היה במאמץ סביר להגיש את הבקשה לשינוי מועד הדיון עד 14 יום לפני מועד הדיון.
ג) הנחיה זו חלה על כל סוגי ההליכים הנדונים בבית המשפט למעט הליכים אשר מטיבם נקבעת שמיעתם תוך זמן קצר מ – 14 ימים כאמור.
ד) הנחיה זו באה להשלים את ההנחיות שנקבעו על ידי נציבות תלונות הציבור על שופטים בחוות דעת מס' 5 בדו"ח הנציבות (2004) ובהחלטותיה.
|
(15/11/2005)
|
כל בקשה בעניין ערבון, למעט בקשות לשינוי מועד הפקדה ולהחזר ערבון, יוגשו למזכירות בית המשפט במספר עותקים כמספר המשיבים בהליך וכן עותק עבור בית המשפט.
|
(1/3/2007)
|
בקשה להארכת תקופה שנקבעה בהחלטה (כגון: מועד להגשת תגובה) תכלול:
1. תגובות כל בעלי הדין כאמור בהנחיה 6/98 (תגובות יתר בעלי הדין).
2. התאריך המדויק (יום; חודש; שנה) שעד אליו מתבקשת האורכה.
3. הנחיה זו אינה גורעת מהנחיה 5/02 (בקשה לשינוי במועד הגשת הסיכומים) והנחיה 2/05 (בקשות להארכת מועד לנקיטת הליך).
|
(15/7/2008)
|
בבקשות רשות לערער ובעתירות לדיון נוסף, שטרם נקבעו לדיון לפני הרכב שלושה או יותר, יגיש בעל דין במעמד פתיחת ההליך עותקים כדלהלן: עותק אחד עבור בית המשפט וכן עותקים כמספר המשיבים. נקבע התיק לדיון לפני הרכב שלושה או יותר, או שנתבקש בעל דין על-ידי המזכירות לעשות כן, ימציא בעל הדין עותקים נוספים כפי שיקבע, מכל כתבי בית הדין שהגיש בהליך. ביתר ההליכים שלא פורטו בהנחיה זו, יוגשו לבית המשפט כל העותקים הנדרשים באחת.
|
|
בית המשפט העליון
