הנהלת בתי המשפט - חקיקה - הועדה לבדיקת בתי הדין לעבודה


דף הבית חקיקה חוק בתי המשפטפרק ב': בתי המשפט

חוק בתי המשפט (נוסח משולב), ה' תשמ"ד 1984
תיקון אחרון 26.8.02

פרק ב': בתי המשפט

סימן א': בית המשפט העליון
סימן ב': בתי משפט מחוזיים
סימן ג': בתי משפט שלום
סימן ד': בתי משפט לענינים מקומיים
סימן ה': בתי משפט לתביעות קטנות
סימן ו': פומביות הדיון
סימן ז': הוראות כלליות

סימון א': בית המשפט העליון

	מספר השופטים (ב/2)

25.	בבית המשפט העליון יהיו שופטים במספר שקבעה הכנסת בהחלטה.


	ההרכב (ב/3)


26	בית המשפט העליון ידון בשלושה, אולם -

	(1)	נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בענין מסויים, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים ;
	(2)	מותב שהחל לדון בענין מסויים רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים, ובהם השופטים שהחלו בדיון ;
	(3)	בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בבקשות לצווים על תנאי, מוסמך לדון שופט אחד, אך שופט אחד לא יהיה מוסמך לסרב למתן צו על תנאי או לתתו על מקצת עילותיו בלבד ;
	(4)	בערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על פסק דין או על החלטה של בית משפט שלום, מוסמך לדון שופט אחד;
	(5)	בדיון מקדמי בערעור מוסמך לדון שופט אחד.


	קביעת מותבים ומועדים (ב/4)


27.	(א)	השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט העליון.
	(ב)	המועד אשר בו יתחיל בית המשפט העליון לדון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית המשפט העליון.


	אב-בית-הדין (ב/5א)


28.	(א)	יושב בדין נשיא בית המשפט העליון - הנשיא הוא אב-בית-הדין ; יושב בדין המשנה לנשיא ואין הנשיא יושב בו - המשנה לנשיא הוא אב-בית-הדין; בהרכב אחר - הותיק שבשופטים הוא אב-בית-הדין ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.
	(ב)	לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית המשפט העליון.


	ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון (ב/5)


29.	(א)	נתפנה מקומו של נשיא בית המשפט העליון וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו ימלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.
	(ב)	נבצר מנשיא בית המשפט העליון ומהמשנה לנשיא למלא את תפקידיהם יכהן כממלא מקום הנשיא הותיק שבשופטי בית המשפט העליון, ומבין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.
	(ג)	נשיא בית המשפט העליון ל מסמכויותיו למשנה לנשיא.


	דיון נוסף (ב/8(א)-(ג))


30.	(א)	ענין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה, רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו, שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר.
	(ב)	לא החליט בית המשפט העליון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי כל בעל דין לבקש דיון נוסף כאמור ; נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף.
	(ג)	בהחלטה שניתנה לפי סעיף קטן (א) או (ב) רשאי בית המשפט או השופט לקבוע את הבעיה שתעמוד לדיון נוסף, ומשעשה כן, לא יקויים הדיון הנוסף אלא באותה בעיה.


	משפט חוזר (ב/9(א)-(ג))


31.	(א)	נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך יקיים משפט חוזר בענין פלילי שנפסק בו סופית, אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:
		(1)	בית משפט פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון ;
		(2)	הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;
		(3)	אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה.
		(4)	נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.
	(ב)	הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וליועץ המשפטי לממשלה ; מת הנידון - תהיה הרשות האמורה גם לבן-זוגו ולכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו.
	(ג)	במשפט חוזר יהיו לבית המשפט העליון או לבית משפט מחוזי כל הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי במשפט פלילי והנתונות לבית המשפט העליון בערעור פלילי, פרט לסמכות להחמיר בעונש ; בית המשפט רשאי לתת כל צו הנראה בעיניו כדי לפצות נידון שנשא ענשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן המשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר ; מת הנידון - רשאי בית המשפט לתת צו כאמור לטובת אדם אחר.
	(ד)	נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא או הרכב כאמור, רשאי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, להורות על זיכויו של נידון אם נוכח כי נתקיימה אחת העילות למשפט חוזר כאמור בסעיף קטן (א), אך לאור נסיבות הענין אין תועלת בקיומו של משפט חוזר.


	העמדת שאלה בידי שר המשפטים (ב/10)


32.	(א)	הוגשה בקשה לנשיא המדינה למתן חנינה או להפחתת עונש, והתעוררה שאלה אשר לדעת שר המשפטים ראויה לדיון בבית המשפט העליון ואשר אינה יכולה לשמש עילה למשפט חוזר לפי סעיף 31, רשאי שר המשפטים להעמיד את השאלה לבית המשפט העליון.
	(ב)	בית המשפט העליון יחליט אם לדון בשאלה שהועמדה לפניו לפי סעיף קטן (א) ; החליט לדון, ידון בה כאילו הורה נשיא בית המשפט העליון על משפט חוזר לפי סעיף 31.





סימן ב': בתי משפט מחוזיים



	מקום מושב ואזור שיפוט (ב/11)


33.	שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט מחוזיים ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.

	מקום ישיבת בית המשפט (ב/12)

34.	(א)	בית משפט מחוזי ישב במקום מושבו.
	(ב)	בית משפט מחוזי רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו.


	השופטים (ב/13)


35.	(א)	בבית משפט מחוזי יהיו שופטים במספר שיקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות.
	(ב)	בכל בית משפט מחוזי יהיה נשיא ויכול שיהיו סגן נשיא אחד או יותר ; ואולם יכול נשיא אחד לכהן כנשיא בשני בתי משפט מחוזיים.

	ישיבת שופט מחוץ למקום מינויו (ב/14)

36.	נתמנה שופט פלוני לבית משפט מחוזי אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט מחוזי אחר ; ואולם לא ישב שופט בבית משפט מחוזי אחר אלא בהסכמת נשיאי שני בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר.


	ההרכב (ב/15)


37.	(א)	בענינים אלה ידון בית משפט מחוזי בשלושה :
		(1)	משפטים בשל עבירה שענשה מוות או מאסר עשר שנים או יותר ;
		(2)	ערעורים על פסקי דין של בתי משפט ובתי דין שיושב בהם שופט של בית משפט שלום, למעט בקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות שבערעורים ;
		(3)	כל ענין שהנשיא של בית המשפט המחוזי או סגנו הורה שידונו בו שלושה.
	(ב)	על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו הוראה אחרת לענין מסויים :
		(1)	עבירות המנויות בחלק א' של התוספת הראשונה ;
		(2)	ערעורים על החלטות של ראש ההוצאה לפועל לפי סעיפים 48 ,25 ,19 ו-58 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 8;
		(3)	דיון מקדמי בערעור ;
		(4)	ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום ושל שופטי תעבורה, לענין העבירות המפורטות בסעיף 25(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), שאינן פשעים, ולמעט לענין עבירה לפי סעיף 64 לפקודה האמורה;
		(5)	ערעורים בעניינים המנויים בחלק ב' של התוספת הראשונה שיקבעם שר המשפטים בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
		(6)	ערעורים על פסקי דין של בית משפט לעניני משפחה, למעט ערעורים על פסק דין שכולו או חלקו בעניני ירושה, אבהות או אמהות, אימוץ, זכויות משמורת או החזרתו של קטין חטוף.;
		(7)	ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.
	(ג)	בכל ענין שאינו מוזכר בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד.


	קביעת מותבים ומועדים (ב/16)


38.	(א)	השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט המחוזי או סגניו, ובאין קביעה כאמור - לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט.
	(ב)	המועד אשר בו יתחיל בית המשפט המחוזי לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו - בידי נשיא בית המשפט או סגנו.


	אב-בית-הדין (ב/17)


39.	(א)	בית משפט מחוזי הדן בשלושה ונשיא בית המשפט ביניהם - הנשיא הוא אב-בית-הדין ; אם סגן נשיא ביניהם ואין הנשיא ביניהם - סגן הנשיא הוא אב-בית-הדין, ואם שני סגני נשיא ביניהם - הותיק שבהם ; בהרכב אחר - הותיק שבשופטים הוא אב-בית-הדין, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.
	(ב)	לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט מחוזי.


	הסמכות (ב/18)


40.	בית משפט מחוזי ידון באלה :

	(1)	כל ענין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום ; בתביעה-שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו ענין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום ואולם אם היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית משפט לעניני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהא שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;
		(א)	עתירה מינהלית, ערעור מינהלי ותובענה מינהלית, לפי חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000.
	(2)	כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר ; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו ואם העניין אינו נתון בסמכותו של בית משפט שלום;
	(3)	ערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי משפט השלום.


	ערעור (ב/19)


41.	(א)	פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון.
	(ב)	החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין - גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין.


	סמכות שופטים (ב/20)


42.	סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי, נתונה לכל שופט של אותו בית משפט ; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט מחוזי רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.




סימן ג': בתי משפט שלום



	מקום מושב ואזור שיפוט (ב/21)


43.	שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט שלום ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.


	מקום ישיבת בית המשפט (ב/22)


44.	(א)	בית משפט שלום ישב במקום מושבו.
	(ב)	בית משפט שלום רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו.


	השופטים (ב/23)


45.	(א)	בבית משפט שלום יהיו שופטים במספר שקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות.
	(ב)	בכל אזור שיפוט יהיה נשיא אחד של בית משפט שלום, ויכול שיהיו בו סגן נשיא אחד או יותר ; ואולם חד לכהן כנשיא באזורי שיפוט אחדים.


	ישיבת שופט מחוץ למקום מינויו (ב/24)


46.	נתמנה שופט פלוני לבית משפט שלום אחד, אין בכך כדי למנעו מלשבת בבית משפט שלום אחר ; ואולם לא ישב שופט בבית משפט שלום אחר אלא בהסכמת נשיאי בתי משפט השלום הנוגעים בדבר.


	ההרכב (ב/25)


47.	בית משפט שלום ידון בשופט אחד, ואולם רשאי השופט היושב לדין או נשיא בית משפט השלום להורות שהדיון בענין פלוני יהיה לפני שלושה שופטים ; נשיא בית משפט השלום יקבע את השופטים שמהם יורכב בית המשפט.


	קביעת מותבים ומועדים (ב/26)


48.	(א)	השופט אשר ידון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית משפט השלום או סגנו, ובאין קביעה כאמור - לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט.
	(ב)	המועד אשר בו יתחיל בית משפט השלום לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו - בידי נשיא בית המשפט או סגנו.


	העברת ענין מבית משפט שלום אחד למשנהו (ב/26א)


49.	(א)	נשיא בית משפט השלום רשאי להורות שענין שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט שלום במקום פלוני וטרם החל הדיון בו או שענין שהוחלט בו על פסלות שופט, בין שהחל הדיון בו ובין שטרם החל הדיון בו יהיה נידון בבית משפט אחר הנמצא באזור שיפוט שבו הוא מכהן כנשיא.
	(ב)	החלטה כאמור בסעיף קטן (א) ניתנת לערעור לפני נשיא בית משפט מחוזי.
	(ג)	בית המשפט שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד.


	אב-בית-הדין (ב/27)


50.	(א)	בית משפט שלום הדן בשלושה ונשיא בית משפט השלום ביניהם - הנשיא הוא אב-בית-הדין ; אם סגן נשיא ביניהם ואין נשיא בית משפט השלום ביניהם - סגן הנשיא הוא אב-בית-הדין, ואם שני סגני נשיאים ביניהם - הותיק שבהם ; בהרכב אחר - הותיק שבשופטים הוא אב-בית-הדין, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.
	(ב)	לענין סעיף זה רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט השלום.


	הסמכות (ב/28)


51.	(א)	בית משפט שלום ידון באלה :
		(1)	(א)	עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט העבירות המנויות בחלק א' של התוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי ולמעט עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988.
			(ב)	עבירות המנויות בחלק ב' לתוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה העולה על שבע שנים, אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על שבע שנים.
		(2)	תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה ;
		(3)	תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה ; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין ;
		(4)	תביעה-שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגד אשר יהיה.
		(5)	בעניני משפחה כמשמעותם בחוק בתי המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, וזאת על אף האמור בפסקאות (2) ו(3).
	(ב)	שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(2) ; בצו כאמור ניתן לקבוע, לכלל בתי המשפט או לבית משפט מסויים, כי ענין שהגדלת סמכות כאמור הוסיפה לבית משפט השלום ושהוגש לפני תחילתו של הצו לבית משפט מחוזי יידון בבית משפט השלום, ובלבד שטרם הוחל בו בשמיעת עדים.
	(ג)	בענינים המפורטים בפסקה (5) בסעיף קטן (א) ידון בית משפט שהוסמך כאמור בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995.


	עדכונים לסכומים הנקובים בסעיף 51(א)(2) החל מק"ת 5525, תשנ"ג.
		ק"ת 5525, תשנ"ג (1.6.93).עמ' 866 - החל ביום 1.6.1993 שונה הסכום הנקוב ל- 500,000 ש"ח.
		ק"ת 5604, תשנ"ד (5.6.94), עמ' 912 - החל ביום 1.6.1994 שונה הסכום הנקוב ל- 600,000 ש"ח.
		ק"ת 5688, תשנ"ה (3.7.95), עמ' 1578 - החל ביום 2.7.1995 שונה הסכום הנקוב ל- 1,000,000 ש"ח.
		ק"ת 5105, תשס"א (21.5.01), עמ' 796 - החל ביום 17.6.2001 שונה הסכום הנקוב ל- 2,500,000 ש"ח.


	ערעור (ב/29)


52.	(א)	פסק דין של בית משפט שלום ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי.
	(ב)	החלטה אחרת של בית משפט שלום בענין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי.


	סמכות שופטים (ב/29א)


53.	סמכות שיפוטית שנתייחדה בדין למעט בחוק זה לנשיא בית משפט שלום נתונה לכל שופט של אותו בית משפט ; סמכות אחרת שנתייחדה לנשיא בית משפט שלום רשאי הוא לאצול, כולה או מקצתה, לסגן נשיא.



סימן ד': בתי משפט לעניינים מקומיים

	מקום מושב ואזור שיפוט (ב/29ב)

54.	(א)	שר המשפטים רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להקים בית משפט לענינים מקומיים ולקבוע מקום מושבו ואזור שיפוטו, ורשאי הוא, בצו, כאמור, להסמיך בית משפט שלום לשבת כבית משפט לענינים מקומיים.
	(ב)	אזור שיפוטו של בית משפט לענינים מקומיים יכול שיהיה שונה מאזור שיפוטו של בית משפט השלום של אותו אזור ויכול שיכלול את תחומן של רשויות מקומיות אחדות ; היה אזור שיפוטו של בית משפט לענינים מקומיים כולל שטחים שהם באזור השיפוט של יותר מבית משפט שלום אחד, ייקבע בצו, נשיאו של איזה בית משפט שלום מביניהם הוא בעל הסמכות לגביו.
	(ג)	שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, לבטל צו לפי סעיף זה או לשנותו.

	הסמכות (ב/29ג)

55.	(א)	בית משפט לענינים מקומיים ידון בעבירות לפי פקודת העיריות , פקודת המועצות המקומיות, וחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם, וכן בעבירות לפי החיקוקים המנויים בתוספת השלישית, לרבות תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם.
	(ב)	שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת השלישית.
	(ג)	כל חיקוק שבו ניתנה סמכות לבית משפט עירוני ייקרא כאילו הסמכות ניתנה לבית משפט לעניינים מקומיים.

	דין בית משפט לענינים מקומיים (ב/29ד)

56.	(א)	דין בית משפט לענינים מקומיים כדין בית משפט שלום, ויחולו עליו הוראות סימן ג' למעט סעיף 51 ככל שאין בסימן זה הוראה אחרת, ובשינויים המחוייבים.
	(ב)	דין שופט בית משפט לענינים מקומיים כדין שופט בית משפט שלום לכל דבר וענין.

57.	מינוי שופט (ב/29ה)

	(א)	שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט או שופט בקיצבה שימלא תפקיד של שופט בית משפט לענינים מקומיים ; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט בית משפט שלום.
	(ב)	שופט בקיצבה שנתמנה כאמור לא יעשה פעולות שנתייחדו לעורך דין לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 ¹², כל עוד הוא מכהן בתפקידו.
	(ג)	הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור בסעיף 55 ולכהן כשופט בית משפט לענינים מקומיים.
	(ד)	בסעיף זה, "שופט בקיצבה" - לרבות שופט תעבורה שנתמנה מינוי של קבע ויצא לקיצבה.

58.	שמירת סמכויות (ב/129)

	אין הוראות סימן זה באות לגרוע מסמכות בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור בסעיף 55.



סימן ה': בתי משפט לתביעות קטנות

	הסמכת בתי משפט (ת/1)

59.	שר המשפטים רשאי להסמיך בית משפט שלום פלוני לשבת כבית משפט לתביעות קטנות.

	הסמכות (ת/2

60.	(א)	בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד -
		(1)	לתשלום סכום שאינו עולה על 15,000 שקלים חדשים;
		(2)	למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי הענין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1), ובתביעה-שכנגד לסכום או לצו כאמור, ובלבד שהתביעות אינן לפי זכות שהומחתה או שהוסבה ואינן בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר.
	(ב)	בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה-שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות.
	(ג)	שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את הסכום האמור בסעיף קטן (א).

61.	שמירת זכות (ת/3)

	האמור בסעיף 60 אין בו כדי למנוע -

	(1)	בעל דין מהגיש תביעה כאמור בו לבית משפט אחר במקום להגישה לבית משפט לתביעות קטנות ;
	(2)	נתבע שהגיש תביעה-שכנגד לבית משפט לתביעות קטנות - מהגיש תביעה נפרדת לעודף תביעתו, בין לבית משפט לתביעות קטנות ובין לבית משפט אחר.

	ראיות וסדרי דין (ת/4)

62.	(א)	בית משפט לתביעות קטנות יהיה רשאי לקבל ראיה אף אם לא היתה קבילה בבית משפט אחר ; אין בהוראה זו כדי לגרוע מדיני חסינות עדים וראיות חסויות.
	(ב)	בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנוהגים בבית משפט אחר, ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לענין סימן זה, יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

	ייצוג (ת/6)

63.	(א)	ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו ; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה.
	(ב)	על אף הוראות סעיף קטן (א), יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות, אם בעל הדין ייפה את כוחו לכך וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות; אין לייצג אדם לפי סעיף קטן זה -
		(1)	אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע;
		(2)	אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג;
		(3)	אם הייצוג נעשה בתמורה.

	ערעור (ת/7)

64.	פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי ; בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשופט אחד.

	בוררות (ת/8)

65.	(א)	הוגשה תביעה לבית משפט לתביעות קטנות, רשאי שופט בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לדון בתביעה כבורר או להעבירה לבורר אחר שהסכים לדון בה בלי לקבל שכר מן הצדדים.
	(ב)	הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 , למעט סעיפים 23עד 29 ו-31 עד 35, יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם -
		(1)	כל מקום שנאמר בו "בית המשפט" ייקרא כאילו נאמר בו "שופט בית משפט לתביעות קטנות" ;
		(2)	דין פסק בורר לפי סעיף זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות.
	(ג)	אין סעיף זה גורע מהסכם בוררות שבין הצדדים.

	מינוי שופט בקיצבה (ת/9)

66.	שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט בקיצבה שימלא תפקיד של שופט בית משפט לתביעות קטנות ; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט בית משפט שלום.

	מקום שיפוט (ת/5)

67.	שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקום שיפוט לתביעות קטנות שיהיה מקום השיפוט על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין.



סימן ו': פומביות הדיון

	פומביות הדיון (ב/38)

68.	(א)	בית משפט ידון בפומבי.
	(ב)	בית משפט רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך באחת מאלה :
		(1)	לשם שמירה על בטחון המדינה ;
		(2)	לשם מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה ;
		(3)	לשם הגנה על המוסר ;
		(4)	לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ;
		(5)	לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998;
		(6)	בטל ;
		(7)	הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל.
		(8)	לשם הגנה על סוד מסחרי.
	(ג)	בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, רשאי בית משפט לדון בדלתיים סגורות.
	(ד)	החליט בית משפט על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון כולו או מקצתו.
	(ה)	על אף הוראות סעיף 68(א), עניני משפחה, כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, למעט תובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעילתן אינה סכסוך בתוך המשפחה ותובענות לפי חוק השמות, התשט"ו-1956, ולפי חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963 - יידונו בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט לדון בענין, כולו או מקצתו, בפומבי.;

	הרחקה מבית המשפט (ב/39)

69.	(א)	בית משפט רשאי לאסור על קטין להימצא בבית המשפט בעת הדיון ולצוות על הרחקתו.
	(ב)	בית משפט רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית המשפט בעת דיון, אם מצא, מטעמים שיירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל.

	איסור פרסומים (ב/40)

70.	(א)	לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט.
	(ב)	לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט.
	(ג)	לא יפרסם אדם, בלי רשות בית המשפט, שם קטין שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים והוא נאשם או עד במשפט פלילי, או מתלונן או ניזוק במשפט בשל עבירה לפי סעיפים 345עד 358, סעיף 360 וסעיפים 208עד 214 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 , ולא את תמונתו, מענו או פרטים אחרים העשויים להביא לזיהויו של הקטין.
	(ד)	בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון.
	(ה)	בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שעל פי דין.
	(ו)	העובר על הוראה מהוראות סעיף זה, דינו - מאסר ששה חדשים.

	מניעת פגיעה בהליך פלילי (ב/41)

71.	(א)	לא יפרסם אדם דבר על ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, וראייה מראש את ההשפעה האמורה כאפשרות קרובה לודאי כמוה כמטרה להשפיע, והכל אם יש בפרסום כדי להשפיע כאמור.;
	(ב)	ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט - משעה שהוגשה לבית המשפט באותו ענין בקשה למתן צו מעצר או משעה שהוגש לו כתב אישום, לפי המוקדם, עד שהחליט התובע שלא להגיש כתב אישום, ואם הוגש כתב אישום - עד סיום ההליכים.
	(ג)	איסור הפרסום אינו חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או שאירע בישיבה פומבית של בית משפט.
	(ד)	העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שנה אחת.

	איסור הפרעה (ב/42)

72.	(א)	אדם שבעת דיוני בית משפט עושה באולם בית המשפט, בלשכתו של שופט או סמוך למקום הדיון, אחד המעשים שלהלן, רשאי בית המשפט לצוות על הרחקתו, ורשאי הוא, לאחר שהתרה באדם שיימנע מהפרעה והוא לא שעה להתראה, להענישו על אתר במאסר עד שלושה חדשים או בקנס :
		(1)	מתנהג בדרך של אלימות או איומים או בדרך פרועה או מבישה ;
		(2)	מקים רעש כדי להביע הסכמה או אי-הסכמה לפעולה משפטית או להחלטה של בית משפט ;
		(3)	מאיים על פקיד בית המשפט או מפריע לו בצורה אחרת למלא תפקידו ;
		(4)	מפריע בדרך אחרת לדיוני בית המשפט.
	(ב)	על עונש שהוטל לפי סעיף קטן (א) יתן בית המשפט מיד הודעה בכתב לנשיא בית המשפט העליון ; הנשיא, או שופט אחר של בית המשפט העליון שהנשיא קבע לכך, רשאי, לאחר שזימן את הנידון אם ביקש זאת, לבטל את העונש או לשנותו לקולה.
	(ג)	סעיף זה לא יחול על מי שנתון באותו ענין לשיפוט משמעתי על פי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, והוא נמצא באולם בית המשפט לרגל תפקידו.

	כפיית ציות ועונש בשל אי ציות (ב/42א)

73.	(א)	מי שהוזמן להעיד ולא התייצב, או נצטווה להמציא מסמך ולא המציאו, רשאי בית המשפט או הרשם -
		(1)	לצוות על הבאתו לפני בית המשפט ; על צו כזה יחולו הוראות סעיף 73א ;
		(2)	להטיל עליו, אף שלא בפניו, מחצית הקנס האמור בסעיף 2)40) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואם הוזמן או נצטווה פעם נוספת ולא התייצב או לא המציא את המסמך - מאסר שלא יעלה על חודש ימים או קנס כאמור בסעיף 2)40) לחוק האמור.
	(ב)	מי שהוטל עליו מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) שלא בפניו, רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשתו, לעיין שנית במאסר או בקנס שהטיל, להקל בהם או לבטלם, והוא יבטלם אם שוכנע שהמבקש לא התייצב או לא המציא את המסמך מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.
	(ג)	על החלטה להטיל מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) ועל החלטה לפי סעיף קטן (ב) יתן מיד בית המשפט או הרשם הודעה בכתב לנשיא בית המשפט שלערעור, ורשאי הנשיא או שופט אחר של בית המשפט שלערעור לבטל את הצו או לשנותו לקולה.
	(ד)	היה לבית המשפט יסוד להניח כי מי שהוזמן להעיד או נצטווה להמציא מסמך לא יתייצב או לא ימציא את המסמך, רשאי בית המשפט או הרשם -
		(1)	לחייבו במתן ערובה, ואם לא נתן ערובה - לצוות על מעצרו ; שר המשפטים יקבע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות שיחולו על החיוב בערובה, תנאיו ותוצאותיו ;
		(2)	לתת כל צו שימצא לנכון לשם הבטחת ההתייצבות או המצאת המסמך, לרבות הפקדת דרכון ואיסור יציאה מן הארץ.

	צו הבאה

73 א.	(א)	ציווה בית המשפט או הרשם לפי סעיף 73(א)(1) על הבאת אדם לפניו ייערך צו ההבאה בכתב, ויפורטו בו שמו של האדם שצווה על הבאתו (להלן - המובא) ותמצית העובדות המהוות יסוד למתן הצו.
	(ב)	בצו הבאה רשאי בית המשפט או הרשם להורות לקצין משטרה לשחרר את המובא בערובה, כפי שיפורש בצו ; כתב ערובה שניתן בפני הקצין יועבר לבית המשפט או הרשם שנתן את הצו ; על הערובה יחולו התקנות שהותקנו כאמור בסעיף 73(ד)(1).
	(ג)	צו הבאה יבוצע בידי שוטר או בידי מי שנקב בית המשפט או הרשם בצו, ומותר לבצעו בכל מקום ובכל עת.
	(ד)	המבצע צו הבאה יודיע למובא בה בשעה על הצו וימסור לו העתק ממנו, וכן הזמנה לעד או העתק ממנה או צו להמצאת מסמכים או העתק ממנו, לפי הענין.
	(ה)	המבצע צו הבאה רשאי, כשהצו בידו -
		(1)	להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהמובא נמצא בו ;
		(2)	להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הצו.
	(ו)	מי שנעצר על פי צו הבאה ולא שוחרר לפי סעיף קטן (ב), יובא לפני בית המשפט או הרשם, והוא יצווה על מעצרו או ישחררו בערובה.

	עיון חוזר וערר

73.ב	(א)	מי שנעצר לפי סעיף 73(ד) או 73א(ו) רשאי -
		(1)	לפנות לבית המשפט, ואם צו המעצר ניתן מאת רשם -לרשם, בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין הנוגע למעצר, לרבות בהחלטה לפי פסקה זו, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות והדבר עשוי לשנות את ההחלטה הקודמת ;
		(2)	לערור על החלטה בענין הנוגע למעצר או לבקשה לעיון חוזר, לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד.

	סופיותן של החלטות

74.	בלי למעט מן האמור בסעיף 72(ב), החלטות בית משפט לפי סעיפים 69,68 ו-72 אין אחריהן ולא כלום.



	סימון ז': הוראות כלליות


	סמכות כללית לתת סעד (ב/34)

75.	כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו.

	סמכות נגררת (ב/35)

76.	הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר.

	סמכות אזרחית נגררת לפלילית (ב/35א)

77.	(א)	הורשע אדם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי והגשה נגדו - ונגדו בלבד - תביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע, מוסמך השופט או המותב שהרשיעו, לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט, לדון בתביעה האזרחית, אם ביקש זאת מגיש התביעה ; לענין זה מוסמך בית משפט מחוזי לדון גם אם התביעה לפי שוויה היא בתחום סמכותו של בית משפט שלום.
	(ב)	שר המשפטים יקבע בתקנות את סדרי הדין בתביעה האזרחית, לרבות הוראות בדבר המועד והדרך להגשת התביעה וההליכים בערעור.

	טענת פסלות

77א.	(א)	בעל דין רשאי לבקש ששופט פלוני יפסול עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
	(ב)	נטענה טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת.
	(ג)	על החלטת שופט בענין פסלות רשאי בעל דין לערער לפני בית המשפט העליון; בערעור ידון נשיא בית המשפט העליון, או מותב של שופטי בית המשפט העליון, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא.

	העברת ענין למקום אחר (ב/36)

78.	ענין שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט מחוזי או בית משפט שלום במקום אחד, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות שיהיה נידון בבית משפט של אותה דרגה במקום אחר ; ובלבד שלא תינתן הוראה לפי סעיף זה לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו.

	סעד בשל חוסר סמכות (ב/37)

79.	(א)	מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.
	(ב)	בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד.

	פשרה

79א.	(א)	בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה.
	(ב)	אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להציע לבעלי הדין הסדר פשרה או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם.

	בוררות

79ב.	(א)	בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לבוררות, וכן רשאי הוא, בהסכמתם, להגדיר את תנאי הבוררות.
	(ב)	בעלי הדין, באישור בית המשפט, ימנו את הבורר; לא באו בעלי הדין לידי הסכמה על הבורר, רשאי בית המשפט למנותו מתוך רשימה שהגישו לו בעלי הדין, או לפי בחירתו - באין רשימה כזו.
	(ג)	הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, יחולו על בוררות לפי סעיף זה; אולם "בית המשפט" שבסעיף 1 לחוק האמור יהיה בית המשפט שהעביר את הענין לבוררות.

	גישור

79ג.	(א)	בסעיף זה, "גישור" - הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו. "הסדר גישור" - הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור; "מגשר" - מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי.;
	(ב)	בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור;
	(ג)	בהליך הגישור רשאי מגשר להיוועד עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך; ורשאי הוא להיפגש עם בעל דין, בהסכמתו, בלי עורך דינו.
	(ד)	דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי.
	(ה)	העביר בית המשפט ענין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין.
	(ו)	לא הגיעו בעלי הדין להסדר גישור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יחודשו ההליכים בבית המשפט; אולם רשאי בית המשפט, על-פי בקשה של המגשר או של בעל דין, לחדשם בכל עת לפני תום התקופה האמורה.
	(ז)	הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין.
	(ח)	הגיעו צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך.

	תקנות לענין בוררות וגישור

79ד.	(א)	שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות -

		(1)	סדרי מינוי בורר או מגשר;
		(2)	סדרים וכללים בהליך גישור וניהולו;
			(א)	הכשירות, הכישורים והניסיון הנדרשים ממגשר המבקש להיכלל ברשימת המגשרים כאמור בפסקה (2ב), לרבות השכלה והכשרה בגישור;
			(ב)	רשימת מגשרים שתעמוד לרשות בתי המשפט ובה פרטים לענין המגשר, לרבות הנושאים שבהם הוא מתמחה והערכת מיומנותו;
		(3)	התעריף המקסימלי לשכר טרחה שישולם לבורר או למגשר על ידי בעלי הדין;
		(4)	הטלת הוצאות בהליכי בוררות ופישור, והערכתן.
		(5)	אגרות לענין רישום ברשימת המגשרים והערכת מיומנות כאמור בפסקה (2ב);
	(ב)	תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), (3) ו(5) טעונות אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

	בית משפט שנחלקו בו הדעות

80.	(א)	בית משפט הדן במותב ונחלקו דעות השופטים, תכריע דעת הרוב.
	(ב)	באין רוב לדעה אחת בענין אזרחי, תכריע דעת אב-בית-הדין.
	(ג)	באין רוב לדעה אחת בענין פלילי -
		(1)	יראה בית המשפט אם יש רוב דעות לגבי כל ממצא עובדתי, יסוד מיסודות העבירה או נושא אחר, המחייבים הכרעה לחיוב או לזיכוי, ויכריע בהתאם;
		(2)	לא היתה דעת רוב לענין סוג העונש או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג העונש או מידתו, תכריע דעת אב-בית-הדין.

	תיקון טעות בפסק דין (ב/37א)

81.	(א)	מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה ; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.
	(ב)	בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן.
	(ג)	תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת.
	(ד)	החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת.

	סדרי מנהל

82.	(א)	שר המשפטים יקבע את סדרי המינהל של בתי המשפט, וימנה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון את מנהל בתי המשפט, בין שהוא שופט ובין שאינו שופט.
	(ב)	מנהל בתי המשפט יהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המינהל.

	מחלקה לניתוב תיקים

82א.	(א)	שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, יקים, בצו, בבתי המשפט מחלקות לניתוב תיקים (להלן - מנ"ת).
	(ב)	שר המשפטים יקבע -
		(1)	את הכשירויות הנדרשות מעובדים במנ"ת;
		(2)	הוראות בסדרי דין שעובדי המנ"ת מוסמכים לתת;
		(3)	את הכללים שעל פיהם יפעל המנ"ת."

	תקנות (ב/47 סיפה)

83.	(א)	שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות -
		(1)	ימי הישיבות והפגרות של בתי משפט ולשכות ההוצאה לפועל והטיפול בענינים בימי פגרה ;
		(2)	פרסום פסקי דין של בתי משפט ;
		(3)	אגרות שיש לשלם בבתי משפט ובמשרדי ההוצאה לפועל והפטור מהן ;
		(4)	דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה של עדים שהוזמנו להעיד בבתי משפט.
	(ב)	תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.