
בתי המשפט בישראל
עם ההכרזה על הקמת המדינה ביום ה-14 במאי 1948, פורסם מנשר שבו נאמר כי במדינת ישראל יונהג המשפט שהיה קיים בארץ ישראל ערב הקמת המדינה. כמו כן, הוחלט שמערכת בתי המשפט תכלול את בתי המשפט המחוזיים והשלום במקומם ובמתכונתם, למעט מספר קטן של מינויים חדשים. הרכב בן חמישה שופטים מונה לבית המשפט העליון, אך ההחלטה על מקום משכנו התקבלה חודשים ספורים לאחר קום המדינה והוא החל לפעול באופן רשמי ביום ה-14 בספטמבר 1948 בבניין בית המשפט העליון במגרש הרוסים בירושלים.
במוזיאון מוצג המנשר הראשון שפרסמה המדינה ומסמכים מקוריים המאירים את תהליך הקמת בתי המשפט, התפתחותם וגידולם בחמישים שנות המדינה. בין אלה, חליפת מכתבים בין ראש הממשלה דוד בן גוריון לחברי הממשלה, ובין שופטים לבין בעלי תפקידים מרכזיים בהקמת מערכת השיפוט במדינה.
בשלושת העשורים הראשונים של המדינה המשיכו בתי המשפט לדון במקום משכנם בתקופת המנדט או ששכנו במבנים קיימים שהותאמו לצורכיהם. כל לדוגמא, בית המשפט העליון במגרש הרוסים ובית המשפט המחוזי בחיפה. מסוף שנות השבעים ואילך החלו להקים מבנים חדשים לבתי המשפט, הראשון שבהם, בית משפט השלום באשדוד. יש לציין כי למעשה, את תנופת הבנייה העיקרית מסמלת פתיחתו של בית המשפט העליון בירושלים בשנת 1992.
היכלות המשפט החדשים – אחד עשר במספר – מרכזים תחת קורת גג אחת את בתי המשפט הקטנים בכל מחוז. הם מהווים פתרון מינהלי, לוגיסטי ותכני עבור המערכת ומרכזי משפט נגישים עבור האוכלוסייה.
© כל הזכויות שמורות