|
.
|
|
|
|
|
. |
| |
ראו: חוק בתי המשפט [נוסח
משולב], התשמ"ד-1984
|
בישראל 30 בתי משפט
שלום. מכהנים בהם כיום כ-369 שופטים וכ- 69 רשמים.
|
| . |
 סמכות: בית
משפט השלום יושב כבית משפט לערכאה ראשונה
בעניינים פליליים
ואזרחיים.
|
|
בעניינים פליליים - דן בית משפט השלום ברוב
העבירות שעונשן מאסר לתקופה שאינה עולה
על שבע שנים. כן מוסמך הוא לדון בעבירות מסוימות שעונשן מאסר לתקופה העולה על שבע שנים,
לפי החלטת פרקליט המחוז, אך אין בית המשפט מוסמך להטיל
בגינן עונש מאסר לתקופה העולה על שבע שנים.
|
|
| בעניינים אזרחיים
- דן בית משפט השלום:
|
בתביעות אזרחיות (למעט
תביעות הנוגעות למקרקעין) כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2.5
מיליון שקלים חדשים ביום
הגשת התביעה. סכום זה ניתן להגדלה בצו של שר
המשפטים,
בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, ובאישור
ועדת החוקה,
חוק ומשפט של הכנסת;
|
-
|
בתביעה שכנגד לתביעה
אזרחית - בתנאים הקבועים בחוק.
|
-
|
בתביעות בדבר חזקה או
שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, יהיה שווי נושא התביעה אשר יהיה, למעט
תביעה בדבר חכירה לדורות ולמעט תביעות אחרות הנוגעות
למקרקעין.
|
-
|
|
.
|
שופטים: בבית
משפט השלום מכהנים שופטים במספר שקבע שר המשפטים. בראש בית
משפט השלום עומד נשיא, לידו סגן נשיא אחד או יותר.
|
.
|
הרכב: בית
משפט השלום יושב בשופט אחד. הוא יושב בהרכב של שלושה שופטים, אם כך
יחליט שופט היושב בדין או נשיא בית משפט השלום.
|
.
|
ערעור - ערעורים על
פסקי דין של בית משפט השלום ניתן להגיש בזכות לבית המשפט המחוזי.
על החלטות אחרות של בית משפט השלום בעניין אזרחי ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי, אם
ניתנה רשות לכך מאת שופט בית המשפט המחוזי.
|
|
|
|
|
בית משפט השלום יושב גם כבית משפט לענייני משפחה.
לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה,
התשנ"ה-1995, כלולות בסמכות זו תובענות בענייני המעמד האישי, וכן תובענות אזרחיות שהגיש אדם
נגד בן משפחתו, או נגד עזבונו של בן משפחתו, שעילתן סכסוך
בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה של התובענה אשר יהא.
|
|
ערעורים על פסקי דין של בתי משפט לענייני משפחה
מוגשים לבית המשפט המחוזי. הם
נדונים לפני שופט אחד. ערעורים על פסקי דין בענייני אבהות, אמהות, אימוץ, זכויות משמורת והחזרת
קטין חטוף - נדונים לפני שלושה שופטים.
|
.
|
|
ראו: חוק בתי המשפט [ נוסח
משולב], התשמ"ד-1984
|
|
בית משפט שלום, ששר המשפטים הסמיכו לכך, יושב
כבית משפט לתביעות קטנות.
|
|
סמכות: בית
משפט לתביעות קטנות דן בתביעה אזרחית שהגיש יחיד (להבדיל מתאגיד)
לתשלום סכום שאינו עולה על 17,800 ש"ח או למתן צו להחלפת מיצרך או לתיקונו או לביטול העיסקה, כששווי
המיצרך או התיקון או סכום העיסקה אינו עולה על 17,800 ש"ח. את
הסכום הזה מוסמך שר המשפטים לשנות באישור ועדת החוקה,
חוק ומשפט של הכנסת. כן דן בית משפט לתביעות קטנות בתביעה
שכנגד לסכום זה או לצו כזה. אין בית משפט לתביעות קטנות
מוסמך לדון בתביעות שבסמכותו הייחודית של בית משפט אחר.
|
|
עניינים אלה אין חובה להגישם דווקא לבית משפט
לתביעות קטנות. ניתן להגישם גם
לבית משפט השלום.
|
|
בית משפט לתביעות קטנות גם רשאי לא לדון בתביעה
או בתביעה שכנגד ולהעבירן
לבית משפט השלום, אם ראה שהדיון בהן בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים לכך, או אם ראה
שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית
משפט יותר מחמש תביעות.
|
|
סדרי דין:
בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין ובדיני הראיות הנוהגים
בבתי משפט, והוא יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
|
|
ייצוג: בעל
דין ייצג את עצמו לפני בית משפט לתביעות קטנות. לא ייוצג בעל דין בידי
עורך דין אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
|
|
ערעור: פסק
דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי,
ברשות מאת שופט בית המשפט המחוזי. ערעור כזה נשמע לפני שופט אחד.
|
|
|
| . |
|
ראו: חוק בתי המשפט [נוסח
משולב], התשמ"ד-1984
|
|
במקומות שקבע שר המשפטים, יושב בית משפט השלום גם
כבית משפט לעניינים
מקומיים. סמכותו - לדון בעבירות לפי פקודת העיריות (נוסח חדש), לפי פקודת המועצות המקומיות (נוסח חדש), לפי חוק התכנון והבניה,
התשכ"ה-1965, ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם, וכן
בעבירות לפי חיקוקים שפורטו בתוספת השלישית לחוק בתי
המשפט האמור.
|
.
|
|
ראו: פקודת התעבורה [נוסח חדש], סעיפים
26-25.
|
|
שופט תעבורה מתמנה לפרק זמן קצוב או במינוי של
קבע, כדרך שמתמנה שופט של בית משפט
שלום, ונתונות לו הסמכויות של שופט בית משפט שלום.
|
בית משפט לתעבורה דן
בעבירות תעבורה, בעבירות הנוגעות
לתעבורה ולכלי רכב, לפי חוקים שונים.
|
|
ערעורים על פסקי דין של בית משפט לתעבורה נדונים
בדרך כלל לפני שופט אחד של בית
המשפט המחוזי.
|
|
|
.
|
|
ראו: חוק הגנת הדייר [נוסח משולב],
התשל"ב-1972,
סעיפים 149-138.
|
|
שופט שלום יחיד יושב כבית דין לשכירות במקום
שקובע שר המשפטים. השופט רשאי
להיעזר בחוות דעת מומחה, מתוך רשימת מומחים שקבע שר המשפטים. בית דין לשכירות דן בעניין דמי
שכירות של דירות ושל בתי עסק, בעניין הפחתת דמי השכירות
ובעניין שירותים ותיקונים במושכר. על פסק דין של בית דין
לשכירות ניתן לערער כמו על פסק דין של בית משפט שלום.
|
.
|
|
ראו: חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
|
|
פסקי דין של בתי משפט ושל בתי הדין בעניינים
אזרחיים ניתנים בדרך כלל לביצוע באמצעות
לשכת הוצאה לפועל. הזוכה בפסק דין כאמור רשאי לפנות ללשכת הוצאה לפועל למימוש פסק הדין נגד
החייב.
|
|
ליד כל בית משפט שלום נמצאת לשכת הוצאה לפועל.
בראשה עומד ראש ההוצאה לפועל.
לכל שופט ולכל רשם של בית משפט השלום נתונות סמכויות של ראש ההוצאה לפועל.
|
|
|
|
