דף הביתהשופטים והרשות השופטתהשופטיםבחירה ומינוי  
     
בחירה ומינוי
.
  בחירה ומינוי: שופט מתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירת הוועדה לבחירת שופטים. הוועדה מונה תשעה חברים, והם שלשה שופטים (נשיא בית-המשפט העליון ושני שופטים של בית המשפט העליון), שני שרי ממשלה (בכללם שר המשפטים), שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין בישראל. יושב ראש הוועדה הוא שר המשפטים.
   
  בוועדה לבחירת שופטים מיוצגות שלוש רשויות המדינה (הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת), וכן לשכת עורכי-הדין. עיצוב מוסד השפיטה, דרך מינוי השופטים, נתון בידי כל הרשויות יחדיו.
   
  דרך בחירת השופטים בישראל והרכב הוועדה לבחירת שופטים ערובה הם לכך שהשיקול בבחירת שופט הוא שיקול מקצועי ועניני:
נסיונו, כושרו ויושרו.
   
  סדרי עבודת הוועדה: הודעה על הצורך למנות שופט מתפרסמת ברשומות.
 
  לבחירת שופטים: עורך דין המבקש להתמנות שופט מגיש לוועדה לבחירת שופטים בקשה על גבי שאלון שקבעה הוועדה. המועמד מופיע לפני ועדת משנה של ועדת הבחירה. ועדת המשנה מגישה את חוות דעתה לוועדה לבחירת שופטים, כמו כן, אלה רשאים להציע מועמדים: שר המשפטים, נשיא בית המשפט העליון, שלשה חברי וועדה. הצעת הוועדה על מינוי שופט תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה.
 
  כשירותם של שופטי בית המשפט העליון: ואלה כשירים להתמנות לשופטי בית המשפט העליון:
 
מי שכיהן במשך תקופה של חמש שנים כשופט בית משפט מחוזי;
מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מעשר שנים, מהן לפחות חמש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים האלה:
  א. עריכת דין;
  ב. שפיטה או תפקיד משפטי אחר בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שנקבעו בתקנות לעניין זה;
  ג. הוראת משפטים באוניברסיטה או בבית ספר גבוה למשפט שנקבעו בתקנות לעניין זה;
משפטאי מובהק.
 
כשירותם של שופטי בית משפט מחוזי:
אלה כשירים להתמנות לשופטי בית משפט מחוזי:
מי שכיהן במשך תקופה של ארבע שנים כשופט של בית משפט שלום;
מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים, מהן לפחות שלוש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים האלה: עריכת דין, שפיטה, תפקיד משפטי, הוראת משפטים - כאמור לעניין שופטי בית המשפט העליון.
 
כשירותם של שופטי בית משפט שלום:
  כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, מי שרשום ומי שזכאי להיות רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, מהן לפחות שנתיים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים האלה: עריכת דין, שפיטה, תפקיד משפטי, הוראת משפטים - כאמור לעניין שופטי בית המשפט העליון.
.
  אזרחות: אין שופט מתמנה אלא אם הוא אזרח ישראל.
 
  הצהרת אמונים: מי שנתמנה שופט מצהיר הצהרת אמונים לפני נשיא המדינה. אלה דברי ההצהרה:
  "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה,
  לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים".
 
  משכורת: משכורת השופטים ותשלומים אחרים המשולמים להם בתקופת כהונתם או לאחריה, או לשאיריהם אחרי מותם, נקבעים בחוק או בהחלטה של הכנסת או של אחת מוועדותיה. החוק אינו מתיר החלטה המכוונת להפחית ממשכורתם של שופטים בלבד.
 
  יחוד הכהונה: שופט אינו רשאי לעסוק בעיסוק נוסף או למלא תפקיד ציבורי, אלא לפי חוק או בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים.
 
  תחילה כהונה וסיומה: כהונת שופט מתחילה בעת שהצהיר הצהרת אמונים. אין היא מסתיימת אלא באחד המועדים הקבועים בחוק. ואלה הם:
 
בצאתו לקצבה: גיל הקצבה הוא ‏70. אין שופט יכול לכהן מעבר לגיל זה. שופט עשוי לצאת לקיצבה לפני הגיעו לגיל הפרישה מטעמי בריאות, אם קבעה הוועדה לבחירת שופטים, על יסוד חוות דעת רפואית, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.
בהתפטרותו;
בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת.
בהעברתו מתפקידו - אם על פי החלטה של הוועדה לבחירת שופטים, שנתקבלה ברוב של שבעה חברים לפחות, ואם על פי החלטה של בית-הדין המשמעתי לשופטים.
 
  שיפוט משמעתי: שופט נתון לשיפוט בית דין משמעתי לשופטים. את בית-הדין המשמעתי ממנה נשיא בית המשפט העליון. כל חברי בית-הדין המשמעתי הם שופטים או שופטים בדימוס.
 
  שיפוט פלילי: שופט נתון לשיפוט פלילי בתנאים שנקבעו בחוק. חקירה פלילית נגד שופט אינה נפתחת אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. כתב אישום נגד שופט אינו מוגש אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה. אישום פלילי נגד שופט נדון אך ורק לפני בית משפט מחוזי בהרכב של שלושה שופטים, זולת אם הסכים השופט שהאישום ידון בדרך הרגילה.
 
  השתלמות: הכשרה לשיפוט אינה תנאי מוקדם לבחירת אדם לשיפוט בישראל. כאמור, שופט בישראל הוא משפטן מנוסה, הנבחר מתוך מערכת השיפוט ומקרב עורכי הדין, מרשויות המשפט של המדינה או ממורי המשפט באוניברסיטה. עם זאת, כדי לשמור על רמת שיפוט גבוהה, הוקם ליד בית המשפט העליון בירושלים מכון להשתלמות שופטים על שם ד"ר יואל זוסמן, לשעבר נשיא בית-המשפט העליון. ההשתלמות מיועדת לשופטים המכהנים בתפקידם, לשופטים חדשים, וגם למועמדים לשפיטה. בראש המכון עומדים שופטים של בית המשפט העליון. על מדריכיו נמנים שופטים ומרצים מהפקולטות למשפטים בישראל. מרצים בו גם משפטנים רמי מעלה משיטות משפט אחרות.