___________________________________________________________________
3.1 כדי להקל על איתור התקלות ומציאת הפתרונות, נראה לנו שראוי יהיה למפות בקצרה את המציאות הקיימת כיום לגבי "השחקנים" הנוטלים חלק בתהליכי התכנון והייצור של מוצר הבנייה, והפיקוח עליהם, לרבות הרשויות השלטוניות, כפי שאלו קיימים במציאות, וכן את הוראות הדין הקיים הרלוונטיות לענייננו, לרבות נושא התקנים. כל אלה יתוארו בקצרה בחלק זה של הדוח. אך לפני שנפנה לכך נמפה בפרק זה את סוגי ההתארגנויות הנוהגות בענף הבנייה.
אמרנו כבר (ראו סעיפים 2.3 עד 2.6) שמה שמאפיין את עולם הבנייה איננו רק היעדר ארגון מרכזי, אלא גם היעדרה של צורת ארגון אחת הנוהגת בכל המקרים. עולם הבנייה מתאפיין במספר דגמי ארגון. להלן נזכיר את המוכרים יותר בארץ:
3.2 דגם היזם: היזם יכול להיות גוף או מוסד המעוניין בהקמת בניין ייעודי (בית-ספר, בית-חולים, מתנ"ס, בית-כנסת וכיוצא בזה) או יזם משקיע (שלעתים איננו איש מקצוע בענף הבנייה) המבקש להקים מבנה, לשימוש עצמי, או לשימושם של אחרים בדרך של מכירה או השכרה.
היזם מתקשר בדרך-כלל לצורך תכנון הבניין עם מתכננים בתחומי מומחיות שונים ובהם אדריכל, מתכנן שלד, מתכנני מערכות (מתכנן מיזוג-אוויר, מתכנן חשמל וכו') ויועצים (יועץ קרקע, יועץ בטיחות וכו'). לאחר התכנון (ויש שגם במהלכו) מתקשר היזם עם קבלן ראשי, וזה מתקשר מצדו עם קבלני-משנה. יש גם שהיזם מתקשר ישירות עם קבלני-משנה בתחומי הבנייה השונים. התקשרויות נוספות שעושה היזם פעמים רבות, הן עם מנהל פרויקט ועם מפקח צמוד. ההתקשרות עם מנהל פרויקט יכולה להיות (ורצוי שתהיה) בשלב הטרום-תכנוני, כדי שמנהל הפרויקט ילווה ויתאם את התכנונים השונים. אם היא נעשית לאחר התכנון, נעשה תיאום התכנון על-ידי אחד המתכננים (בדרך-כלל האדריכל).
דגם היזם מקובל למדי כשמדובר בפרויקטים גדולים יחסית, והוא מקובל פחות (ויש אומרים שהוא כמעט לא קיים) בפרויקטים קטנים יחסית. במסגרת דגם היזם יכול שיתמנה מנהל פרויקט, ולא יתמנה מפקח צמוד, ויכול שגם מנהל פרויקט לא יתמנה. מכאן שדגם היזם איננו בהכרח דגם אחיד, בעל קווי ארגון זהים לחלוטין בכל מקרה. המאפיין דגם זה הוא קיומו של יזם בראש הפירמידה, ואולם בפירמידת התפקידים והסמכויות שמתחת ליזם ייתכנו מספר דגמי משנה שבהם ממלאי תפקידים שונים יפעלו או ייעדרו, כולם או מקצתם, הכל לפי צרכי הפרויקט או לפי הבנתו ורצונו של היזם. זאת בכפוף לכך שכפי שנראה להלן, קיומן של מספר פונקציות הוא כורח החוק בכל אחד מהדגמים.
3.3 דגם הקבלן: דגם זה נוהג בדרך-כלל כאשר היזם הוא גם הקבלן. ברוב המקרים יהיה מדובר באיש מקצוע בענף הבנייה המקים, הוא עצמו, בניין, בדרך-כלל לצורך מכירת יחידות שלו.
גם כאן ייתכנו תת-דגמים שונים של ארגון. יש קבלנים הנוטלים מנהל פרויקט ויש שאינם נוטלים, ויש הנוטלים מפקח צמוד ויש שאינם נוטלים. כיוצא בזה גם כאן ייתכנו תת-דגמים הנובעים מאופן הפיזור או הריכוז היחסי של קבלני-משנה שלהם נמסרים חלקים מן הביצוע. אשר לתכנון, הרי שבמהות הוא יהיה בדרך-כלל דומה למתואר לעיל בדגם היזם.
3.4 דגם הבנייה העצמית: דגם זה נוהג כאשר בעל זכות במקרקעין מבקש להקים לעצמו בניין על מקרקעין אלה, בדרך-כלל בית מגורים קטן יחסית. המאפיין ברוב המקרים את בעל הבית הוא הרצון לחסוך בהוצאות. רצון זה המתבטא בויתור על מספר פונקציות ובהן מנהל פרויקט ומפקח צמוד, ולעתים אפילו ויתור על חלק מהמתכננים, באופן שמלאכתם נעשית על-ידי קבלנים. יש גם שבעל המקרקעין הופך להיות, הוא עצמו, למנצח על העבודה. במקרים כאלו הוא יהיה זה שיעסוק בשכירת שירותי המתכננים והקבלנים בענפים השונים (שלד, חשמל, אינסטלציה וכו'). הוא גם זה שיעסיק מפקח או מנהל פרויקט, אם ירצה בכך. כפי שאמרנו, הפונקציה האחרונה אינה קיימת בדרך-כלל בדגם הבנייה העצמית.
3.5 דגם B.O.T Build, Operate, Transfer)): זהו מקרה שבו היזם (בדרך-כלל מוסד ציבורי) מבקש להקים מבנה או מבנים, ואולם הוא מבקש ליהנות ממימון זר. הדרך שבה הוא משיג מטרה זו היא על-ידי התקשרות עם גורם אשר מממן ובונה את המבנה לפי פרוגרמה המוכתבת לו, על-מנת ליהנות מפירות המבנה לאורך תקופת זיכיון מוסכמת בת כמה עשרות שנים. בתום תקופה זו אמור המבנה לחזור לשליטת היזם.
ההתקשרות עם קבלנים ומתכננים תדמה בדרך-כלל לאחד הדגמים שתוארו לעיל, על כל אפשרויות הגיוון שעליהן עמדנו. המיוחד לדגם זה נעוץ באי-התאמה אפשרית בין האינטרס של הגורם המממן והבונה, לבין האינטרס של היזם המקורי האמור לקבל את המבנה בתום תקופת הזיכיון. האינטרס של הראשון יכול להיות מוגבל ל"תקופת השליטה" שלו במבנה. אינטרס הבעלים משתרע כמובן על תקופה ארוכה יותר. כשמדובר בגורם ציבורי, יש לו גם אינטרסים הנוגעים לרווחת הציבור וכדומה. פערי אינטרסים אלה מניעים פעמים רבות את היזם המקורי להיות מעורב בתהליכי התכנון והביצוע באמצעות פונקציות משלו המשולבות בתהליכים האמורים, והכל כדי לוודא שהאינטרס ארוך המועד שלו איננו נפגע.
3.6 אלו הם כאמור דגמי ההתארגנות
הנפוצים ביותר בעולם הבנייה, ולצדם יש עוד דגמי ארגון כמו גם "יצירי כלאיים" של
דגמים. ראוי לציין שכל העדים שהעידו בפנינו על דרך הבנייה של מבני ציבור לסוגיהם
היו תמימי דעים שהרוב המכריע של בנייה זו נעשה לפי הדגם הראשון, הוא "דגם היזם".
4.1 חרף קיומם של דגמי ארגון בנייה שונים, יש להם מכנה משותף רחב למדי בכל הנוגע להיזקקות לפונקציות המועסקות בתהליך הבנייה. כך למשל, ברובם ככולם של המקרים יהיו מעורבים בתהליך הבנייה אדריכל ומתכנן שלד. הטעם לכך הוא שהשדרה המרכזית של הפונקציות הנוטלות חלק בבנייה היא זהה, או לפחות דומה, מצב המתחייב בחלקו מן החוק. ודוק: הדגש הוא על זהות או דמיון המשימות ולא על זהות או דמיון האנשים או הגופים המבצעים אותן. מצבת האנשים מבצעי המשימות יכולה להיות שונה בדגמים השונים ובמקרים השונים. לא כן המשימות עצמן. כך למשל, יש שאת ניהול הפרויקט יעשה רק הקבלן, יש שמנהל עבודה הנדסאי יהיה גם אחראי על הביצוע (במבנה פשוט), וייתכנו גם אפשרויות רבות אחרות. ואולם ברוב רובם של המקרים הגיוון בסוג האנשים ממלאי הפונקציות לא ישבש את "תמונת הפונקציות" שהיא תמונה קבועה פחות או יותר. אין להסיק מכך שההרכב או התמהיל של בעלי התפקידים כפי שהוא במציאות, הוא תמיד ראוי ורצוי, ואולם גם באותם מקרים שהתמהיל אינו ראוי, עדיין הפונקציות המשותפות למרבית תהליכי הבנייה קיימות הלכה למעשה, תוך שאדם אחד ממלא יותר מאחת. עובדה זו מצביעה על-כך שהוצאתו לפועל של תהליך הבנייה מצריכה את שיתופן של כל הפונקציות הללו.
4.2 לאחר הקדמה זו ננסה לרכז ולתאר בקצרה את "השחקנים" שנוטלים חלק בתהליך הבנייה.
המיפוי וההצגה של הפונקציות המתקיימות בפועל בתהליך הבנייה, לא יהיו שלמים ללא תיאור קצר של החקיקה שחלה עליהן, ולפיכך נתאר גם חקיקה זו בקצרה, ככל שהיא קיימת לגבי כל "שחקן" כזה.
כאן המקום להעיר שלגבי חלק מה"שחקנים" המעורבים בתהליך הבנייה אין הסדר חקיקתי כלשהו, והם אינם נזכרים בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 (להלן – תקנות הבנייה). דברים אלו אמורים גם לגבי שחקנים מרכזיים בשדה – מפקח צמוד, מנהל פרויקט ויועצים ומתכננים בתחומים שונים כמו ביסוס, אינסטלציה ועוד. רוב הפונקציות המעורבות בהליך הבנייה אינן מוזכרות בדיני התכנון והבניה בהוראות ברורות וישירות. אחד החריגים לכך הוא האחראי לביקורת הביצוע של עבודות הבנייה. סעיף 16.02 לתוספת השנייה של תקנות הבנייה קובע מפורשות: "לא יוחל בבניה אלא לאחר שנתמנה אחראי לביקורת הביצוע". חלק משאר הפונקציות אינן מוסדרות כלל, ועל מעורבותן של אחרות בתהליך הבנייה אנו למדים בעיקר בדרך פרשנית עקיפה של אזכורן ואזכור מעורבותן בדיני התכנון והבניה, תוך קביעה נפרדת בחוקים אחרים שהן יכולות להתבצע רק על-ידי מי שנקבע ככשיר לכך לפי אותם חוקים (לדוגמה, ייחוד פעולות הקשורות לתכנון שלד שנקבע לגבי מהנדסים בתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ"ז-1967, או ייחוד פעולות שנקבע לגבי העיסוק בעבודות חשמל בחוק החשמל, התשי"ד-1954).
4.3 היזם הוא יוזם פרויקט הבנייה, בעל היכולת הכלכלית לבצעה, ובעל זכות או בעל שליטה במקרקעין שבהם ייבנה המבנה. בכינוי כזה או אחר, דמות זו קיימת בכל דגמי הארגון שפורטו בפרק 3. בדגם הראשון הוא מכונה היזם, ובדגמים האחרים הוא יכול להיות הקבלן, או הבעלים הבונה לעצמו, או בעל שם ואיצטלה אחרים. קשה לתאר מצבים שבהם לא יהיה בעל יכולת וזכות כזו. אנו נכנה דמות זו בשם "היזם". היזם הוא מטבע הדברים בעל האינטרס העליון בהצלחת פרויקט הבנייה, הן מבחינת האיכות, הן (כפועל יוצא מכך) מבחינת הבטיחות, הן מבחינה כלכלית כספית, והן מבחינות רבות אחרות.
אינטרס זה מניע את היזם לנקוט בצעדים שיבטיחו את השגת מטרותיו. צעדים אלו כוללים את שכירת שירותיהן של פונקציות שונות המעורבות בתהליך הבנייה, הכל כמפורט בהמשך.
4.4 היזם עומד בראש פירמידת השליטה. הוא זה שמכוחו פועלים, ישירות או בעקיפין, כל בעלי התפקידים בתהליך הייצור של "מוצר הבנייה" שמדובר בו. פעמים רבות השליטה היא שליטה עסקית-מינהלית, להבדיל משליטה מקצועית. כך למשל לא יוכל יזם לתת למתכנן שלד הוראות בעניין השלד שיש בהן התערבות בשיקול דעתו המקצועי.
בהיותו של היזם מקור הסמכות של כל בעלי התפקידים, הוא (או הבאים מכוחו) נמצא פעמים רבות במוקד ההכרעה של מחלוקות ביניהם. יש והוא מצוי במה שנראה לו כניגוד אינטרסים בינו לבין ממלא פונקציה מקצועית זו או אחרת. אלה יכולים לעמוד על קיום תכנון מקצועי ראוי או על ביצוע תקין של בנייה, שיהיו בניגוד לאינטרס שלו לשמור על עלות נמוכה. כל ניגודי האינטרסים והמחלוקות הללו יכולים להשליך על איכות הבנייה, לרבות על בטיחותה. לכל הנושאים הללו ניתן את דעתנו בהמשך.
4.5 היזם אינו נכלל בדין בשמו המפורש, ודרך חקיקה זו נוהגת גם לגבי "שחקנים" אחרים. על עצם קיומו ועל החיובים המוטלים עליו אנו למדים בעקיפין מהוראות התקנות. המסמך הפותח את הליך הוצאת היתר הבנייה הוא בקשה להיתר בנייה שצריכה כמובן להיות חתומה על-ידי המבקש. החקיקה איננה מגדירה מיהו מבקש היתר הבנייה, ואולם בדרך-כלל יהא זה בעל הזכות לבנות בנכס, שאותו כינינו "היזם". על מבקש היתר הבנייה חלות חובות המפורטות בדיני התכנון והבניה, וביניהן נזכיר את החובה לערוך מינויים שעליהם אנו למדים מטופס 1 לתוספת הראשונה לתקנות הבנייה (הוא טופס הבקשה להיתר). מינויים אלו כוללים את עורכי הבקשה, מתכנן שלד, קבלן, אחראי לביצוע שלד ואחראי לביקורת. החוק מחייב את המבקש לבנות את המבנה שלגביו יינתן ההיתר בהתאם לדין. הדבר מטיל עליו אחריות בכל הקשור לאיוש מתאים, העונה על דרישות ההיתר והחוק, של נושאי התפקידים השונים.
4.6 היזם יכול להיות איש מקצוע בענף הבנייה (דגם הקבלן), ואולם לעתים, ובוודאי כשמדובר במבנים המשמשים את הציבור, היזם איננו איש מקצוע כזה. תהליך הבנייה הוא סבוך מאוד, הן מבחינת הנורמות החלות, הן בתכנון, והן בביצוע. מי שאיננו איש מקצוע איננו יכול לרכז את הטיפול בתהליך הבנייה, ויהיה זה הכרחי וטבעי שהוא ישכור את שירותיו של מי שמסוגל להנהיג ולהוביל את התכנונים השונים, לעשות ביניהם את התיאום הדרוש, ולפקוח עין על הניהול ועל האיכות של הביצוע.
עד לפני עשרות מעטות של שנים לא הייתה נהוגה פונקציה נפרדת שביצעה משימה זו. שירותי האדריכל כללו אז לא רק את התכנון האדריכלי, אלא גם את התיאום של תכנוני המערכות השונות (חשמל, אינסטלציה, מיזוג אוויר וכיוצא בזה). היה זה האדריכל שריכז ותיאם עבור היזם את כל שירותי התכנון, והוא היה זה שהפכם למקשה אחת.
4.7 הטלת תפקיד כזה על האדריכל פעלה יפה בתקופה שבה היבטי התכנון שליוו את הבנייה היו פשוטים ובהיקף קטן יחסית ורובם נערכו על-ידי האדריכל עצמו. משרבו המערכות (ושמענו שיש בארץ בניינים שבהם מספר היועצים ומתכנני המערכות עולה על שלושים) ומשגדלו הבניינים מבחינת היקפם, מורכבותם וגובהם (ובכלל זה גורדי-שחקים שיש בהם בעיות תכנון מיוחדות), ומשנוסף ידע, ובעקבותיו נתווספו התמחויות ותת-התמחויות בשטחים רבים, התעורר צורך בבעל תפקיד מיוחד שינהיג ויתאם את מלאכת התכנון. בעל תפקיד זה, שיש לו, כפי שנראה בהמשך, תפקידים גם במהלך ביצוע הבנייה, קרוי "מנהל פרויקט". היתרון שבמעורבותו מקובל על רבים, אם כי שמענו גם דעות חריגות שחלקו על-כך.
4.8 שיטת האדריכל המנהיג והמתאם הולכת ומצטמצמת מאוד בארץ בימינו, והיא איננה קיימת כלל בפרויקטים גדולים. להשלמת התמונה נזכיר ששמענו שיש מדינות שבהן נוהגת שיטת האדריכל המנהיג והמתאם במקרים רבים גם היום (למשל באנגליה).
מנהל פרויקט, כאישיות נפרדת שעליה מוטלים התפקידים האמורים, אינו קיים אפוא בכל המקרים ובכל המצבים. אולם במבנים הנבנים על-ידי גופים ציבוריים ובפרויקטים גדולים הוא כמעט עניין שבשגרה. בהיעדרו של מנהל פרויקט ממלא את תפקיד תיאום התכנון, גם בימינו, מתכנן אחר, ובדרך-כלל יהיה זה האדריכל. זוהי דוגמה טובה למה שאמרנו לעיל, שיש להבחין בין קיומה של משימה, לבין האישיות המקצועית הממלאת אותה.
4.9 האמור לעיל מתייחס ליזם שאיננו איש מקצוע בענף הבנייה. אך כפי שראינו, ייתכן שהיזם יהיה גם הקבלן שהוא איש מקצוע. במצב כזה יש והוא מבצע גם את הפונקציה של מנהל פרויקט על כל היבטיה, או את מקצתה, למשל כשהוא מתחלק בה עם האדריכל המתאם את התכניות ומרכז את ההנהגה של התכנון. אנו רואים פעם נוספת מצב שבו המשימה איננה נעלמת גם כשאין אדם המופקד עליה לפי תוארו. במקרה זה היא מתבצעת על-ידי "שחקן" אחר, או שהיא מתפצלת בין שני "שחקנים".
4.10 למנהל הפרויקט יש גם תפקידים במהלך הביצוע, במיוחד כשמדובר ביזם שהוא הדיוט. כל כולו של התכנון לא נעשה, אלא כדי להקים לפיו בניין. מנהל הפרויקט מעניק את שירותיו, וביתר שאת, גם בשלב ההקמה. תפקידיו העיקריים בשלב זה הם לדאוג לכך שהתכנונים יקרמו עור וגידים של בניין העומד על תילו. לצורך כך הוא דואג להשלמת המפרטים, לבחירת המבצעים ולקביעת תנאי עבודתם. הוא גם מעורב בתהליך הביצוע, ועל פיו יישק דבר באתר הבנייה. הוא בודק, או משליט בקרה, או מבקר את הבקרה ואת הפיקוח בתהליך הבנייה, הוא זה שמתאם את הביצועים למיניהם, הוא מאשר לקבלנים את תחילתם והשלמתם של שלבי העבודה השונים, כמו גם את העבודות בשלמותן, הוא עומד בקשר עם המתכננים בשאלות הבהרה, הוא גם מקפיד על ביצוע פיקוח עליון (שיידון להלן) על-ידי המתכננים, והוא המכריע במחלוקות מקצועיות בנושאי תכנון או ביצוע. בקצרה, מנהל הפרויקט מופקד על-כך שהבניין ייבנה על פי התכניות ולפי הדין, באיכות הנדרשת ובדרך ראויה.
בחלק גדול של המקרים מנהל הפרויקט יהיה גם המעסיק של המפקח הצמוד מטעם היזם, והאחראי עליו. תפקיד זה יידון להלן (ראו סעיפים 4.36 ו-4.37).
4.11 אין צריך להכביר מילים על-כך שניהול הפרויקט בשלב הביצוע הוא לא רק משימה רצויה, הוא גם, כפי שנרחיב להלן, משימה הכרחית. הטעם לכך הוא שיש בתהליך הביצוע, אפילו של מבנים קטנים, תשומות רבות של חומרים רבים ושל דיסציפלינות תכנוניות וביצועיות שונות, ויש לכן הכרח בהשלטת סדר דברים וסדר עבודה שבהם יהיו הרמוניה ותיאום בין כולן, למען לא תיווצר סתירה או אי-התאמה בין תכנונים שונים ובין סדרי ביצוע ומועדי ביצוע של מתכננים או של בעלי מקצוע שונים. מנהל הפרויקט הוא מי שמופקד על-כך. עם זאת, חשוב להדגיש שגם פה, ואולי ביתר שאת, יש מצבים שבהם מלאכה זו נעשית על-ידי "שחקנים" שתפקידם העיקרי הוא אחר (למשל, במבנים קטנים – מנהל עבודה, ובאחרים – מהנדס ביצוע).
4.12 אנו נכנה את משימת הניהול והתיאום בשלבי התכנון והביצוע של הבנייה, כפי שתוארה לעיל, בשם "ניהול פרויקט" ואת העוסק בה "מנהל פרויקט".
למרות חשיבותה של פונקציה זו, אין לה כיום זכר בחקיקה.
4.13 עיצובו החיצוני והפנימי של המבנה, כולל חלוקת חללים פנימיים לתאים בעלי שימושים שונים (חדרים, אולמות, מסדרונות, חדרי מדרגות, פיר-מעלית, מחסנים ועוד) וכן מבואותיו של המבנה, חלונותיו, פתחי המילוט שלו וכיוצא בזה, הוא מתפקידו של האדריכל. את כל אלו עושה האדריכל על בסיס "תפישת העולם" הכללית של היזם, המבטאת את השימושים והייעודים הכלליים שלשמם מבקש היזם להקים את המבנה. "תפישת עולם" זו מכונה בעגת המקצוע "פרוגרמה".
4.14 אין צריך לומר שהאדריכל איננו בן חורין ליתן דרור מלא למאווייו המקצועיים. לא רק שהפרוגרמה כופה עליו אילוצים, אלא שנוספים עליה כהנה וכהנה, החל מאילוצי התכנון האזורי המגבילים את הצורה, הנפח והמיקום המדויק של המבנה במגרש, עבור דרך אילוצי יציבות (כגון מיקום עמודים תומכים וגודל מפתחים), והוראות דין (גודל מינימלי של חדרים ושל חלונות, מעקות, גובה מדרגות וכל כיוצא בזה), וכלה בדרישות פונקציונליות הכרוכות בשילוב מערכות שונות במבנה (מעליות, חשמל, ביוב, מים, מיזוג אוויר וכדומה) וכן שיקולי עלות.
עם זאת, ברור שהמהלך התכנוני הראשון הוא ארכיטקטוני, והאדריכל הוא לכן הדמות הראשונה, אם לא הראשית, ששירותיה נדרשים בתהליך תכנון המבנה. מתקבל על הדעת שכלל פעילותו של האדריכל כמוסבר לעיל גרמה לכך שבמסורת הבנייה, הוא היה (ובמידה רבה עודנו) המוביל והמנהיג את כלל התכנון של המבנה, והוא גם זה שעושה את התיאום של כלל התכניות המפורטות כדי להביא את כולן למקשת תכנון אחת, כאשר מלאכה זו איננה נעשית על-ידי מנהל הפרויקט.
4.15 האילוצים שלהם כפוף האדריכל, בין שפורטו לעיל בין אחרים, כמו גם אילוצים דומים או אחרים המובאים בחשבון על-ידי כל מתכנן אחר, מחייבים את החלת עיקרון "הצוות המקצועי" על תהליך תכנון המבנה. הצורך להשיג בסופו של דבר מקשת תכנון אחת מחייבת את צוות המתכננים לעבוד בצוותא חדא, כשכל אחד מהם ער לצרכים ולתכנון של עמיתיו. כך למשל, האקסיומה שעל מבנה להיות יציב, משליכה את היבט הקונסטרוקציה על התכנון האדריכלי, וההיזקקות למערכות בבניין מחייבת את התכנון האדריכלי להיות קשוב לדרישות מתכנני המערכות והיועצים השונים. אמור מעתה שלצד היותו של האדריכל ראשון המתכננים גם מבחינת סדר הזמנים, ובמקרים רבים גם בהיבטים אחרים, עדיין הדומיננטי גם אצלו, הוא היותו חבר לצוות תכנון מקצועי.
4.16 נעיר כי העובדה שמקומו של היזם לא הוזכר בכל העשייה שפורטה לעיל איננה צריכה להטעות כאילו שהשיח התכנוני הוא שיח בין מתכננים, שהיזם נפקד ממנו. לא רק שהפרוגרמה, שהיא המסד ל"טפחות התכנון", היא יציר רצונו של היזם, כפי שרצון זה עוצב בהתייעצות עם האדריכל (ולעתים גם עם ממלאי תפקידים אחרים), אלא שבטרם יתקבלו החלטות תכנוניות בסיסיות, נדרש בדרך-כלל אישור של היזם. כך למשל במקרים שבהם קיימות מספר חלופות שיש להן השלכה על העלות או על נוחות השימוש במבנה, תפקודו או ניצול שטחים בו.
4.17 מבחינת דיני התכנון והבניה, האדריכל הוא אחד מן המוסמכים להיות עורך בקשה להיתר. כאשר הוא ממלא תפקיד זה, הוא חותם על הצהרות שלפיהן הוא אחראי לכך שהבקשה ונספחיה נערכו לפי מיטב הידיעה המקצועית ובהתאם לכל חיקוק החל על הבניין, שכל הנתונים שנמסרו נכונים ושהתכנון המוצע תואם את כל התכניות פרט לסטיות שפורטו. על עורך הבקשה לבצע גם פיקוח עליון לפי תקנה 2(א) לתקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), התשנ"ב-1992, ועליו להצהיר בבקשה לתעודת גמר שהבנייה בוצעה בהתאם לתכניות ולהיתר, כמפורט בטופס 4 לתוספת הראשונה לתקנות הבנייה.
יצוין שלצד עורך בקשה להיתר שהוא אדריכל, ייתכנו גם עורכי בקשה בעלי כשירויות אחרות.
4.18 חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958, קובע חובת רישום ורישוי לאדריכל. זכאי להירשם כאדריכל מי שעומד בקריטריונים של הכשרה לימודית בארץ או בחו"ל כמפורט בסעיף 9 לחוק. זכאי להירשם כאדריכל רשוי מי שהיה רשום שלוש שנים, ועבד בענף שבו היה רשום בתקופה זו (סעיף 11 לחוק).
תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ"ז-1967 (לעיל ולהלן – תקנות רישוי וייחוד פעולות) ייחדו לאדריכל רשום פעולות שונות וביניהן תכנון אדריכלי של מבנים פשוטים (כהגדרתם שם), ביצוע שינויים במבנים קיימים, תכנון אדריכלי של מבנים יבילים בגודל ובשימוש מוגבלים, הגשת תכניות ופיקוח עליון על ביצוען, הכל עבור מבנים פשוטים. פעולות תכנון ופיקוח על ביצועם של מבנים שאינם פשוטים יוחדו בתקנות האמורות לאדריכל רשוי.
נעיר כי בחלק מהפעולות שיוחדו לאדריכל רשום רשאי לעסוק גם הנדסאי אדריכלות והנדסאי תכנון ועיצוב פנים.
4.19 מתכנן שלד הבניין (הקונסטרוקטור) הוא מי שמופקד על תכנון יציבות שלד המבנה. העיצוב והמערכות שיש במבנה והשימושים שלהם הוא נועד, שאותם הוא צריך למלא, הם הדומיננטיים מבחינה חזותית ומבחינת המטרה שלמענה הושקעו כספים בהקמת המבנה. אולם מרכיבי החזות והתיפקוד לא ייכונו אם הם לא יישענו על שלד מוצק ובטוח שיכול לשאת אותם וגם לעמוד בפגעי האדם והטבע.
כבר אמרנו בדוח הביניים (ראו שם, סעיף 2.2) שלא תמיד מעריכים את "האנומליה" כביכול שיש בכל מבנה. חלק גדול ממנו מכיל משטחים אופקיים, לעתים גדולים מאוד, המתנשאים זה מעל זה מעלה מעלה, וחרף כוח הכבידה, הם עומדים על תילם "בין שמיים וארץ" שנים רבות בלי להתמוטט. הכוחות הפועלים, או שיכולים לפעול, על משטחי בנייה אלו, כמו גם על אלמנטים אחרים של המבנה, הם גדולים ושונים במקורם ובתוצאותיהם. על כוחות אלו נמנים כוח הכבידה שכבר הוזכר, עומסי שימוש (בין עומסים סטטיים כגון אחסון ניירת בארונות מתכת או משא כבד אחר, ובין עומסים דינמיים כגון אלו הקיימים באולם ריקודים או מכונות תעשייתיות כבדות, היוצרים רעידות), רוחות, זעזועי רעידות אדמה, שינויי טמפרטורה וכוחות אחרים.
את התוצאות ההרסניות האפשריות של כל הכוחות הללו צריך מתכנן השלד לנטרל, ככל האפשר, לבל יינזקו האנשים ותכולת הבניינים, ובמידת האפשר גם כדי שהבניין לא יינזק או יינזק פחות ככל האפשר. בעשותו כן הוא צריך ליתן דעתו, בין השאר, לטיב הקרקע, לעומסים הצפויים, ולעוד היבטים וגורמים רלוונטיים.
4.20 מה שנאמר על האדריכל לעניין האילוצים שאותם עליו להביא בחשבון, חל אף על מתכנן השלד, בשינויים המחויבים. גם הוא איננו יכול לקרוא דרור למאוויים המקצועיים שלו בלבד. גם עליו להביא בחשבון את דרישות הדין, את רצונות היזם, ואת ההיבט הכספי, וגם הוא איננו "סוליסט", אלא חלק מצוות מתכננים שבשיקוליהם עליו להתחשב.
הדגשנו את ראשוניותו (בהיבטים שונים) של האדריכל במערך התכנוני. הקרוב אליו ביותר מבחינה זו הוא מתכנן השלד. מרכזיותו בתהליך התכנון איננה שנויה במחלוקת, והיא גורמת לכך שיש והתפקיד של הובלה והנהגה של התכנון, כמו גם של תיאום התכנון, מוטל על שכם מתכנן השלד.
בדומה לאדריכל, אף מתכנן השלד איננו כל-יודע, והוא נזקק לייעוץ ולקבלת מידע ממתכננים אחרים, כמו גם מיועצים. דוגמה טובה לייעוץ שמתכנן השלד נזקק לו הוא ייעוץ בדבר טיב הקרקע שעליה יוקם המבנה ושאליה יוחדרו יסודותיו.
לא תמיד ברור הקו המבדיל בין תכנון שלד לתכנונים אחרים. כך למשל יש והחיפוי החיצוני של המבנה "משויך" למתכנן השלד, ויש שהוא "מוסב" למתכננים אחרים (ולעתים הוא נותר מיותם מבחינה תכנונית). כדוגמה אחרת, יש ותקרה אקוסטית, על החלל והמערכות שעליהם היא מכסה, מהווה חלק מתכנון השלד, ויש שהיא מתוכננת על-ידי אחרים (ויש שגם היא מיותמת מתכנון).
4.21 כיוון שהשלד הוא ראש וראשון ליציבות הבניין ולבטיחותו, וכיוון שכשל בתחום זה טומן בחובו פוטנציאל רציני לנזק הרסני לאדם ולרכוש, דאג המחוקק להתקין נורמות שחובה ליישמן בתכנון ובביצוע. הדבר נועד לצמצם את הסיכונים היכולים לנבוע מכשל. כבר אמרנו בדוח הביניים (ראו שם סעיף 9.3.4) שנורמות אלו שבדין, כמו גם נורמות מקצועיות שמתכנן השלד נדרש להן, כוללות שולי ביטחון.
תפקידו של מתכנן השלד בעניין זה הוא מרכזי וחשוב מאוד, והוא מחייב הפעלת ידע מקצועי וסמכות מקצועית, וכן את יישומן המלא של הנורמות הנדרשות, בתהליך התכנון ובתהליכי הביצוע והפיקוח על הביצוע.
4.22 תקנה 1 לתקנות הבנייה קובעת כי מתכנן שלד הבניין הוא "מי שהורשה להגיש חישובים סטטיים לרשות מוסמכת על פי תקנות המהנדסים, ושחתם על הבקשה להיתר ועל נספחיה כאחראי לתכנון שלד הבנין נושא הבקשה ולביצוע פיקוח עליון על הקמתו". "חישובים סטטיים" הם "חישובים הנדסיים שיש בהם להוכיח את יציבותו של ב